ירושלים

Transkript

1 מ ד גאון הועתק והוכנס לאינטרנט ע"י חיים תשס ט משכיות לבב דל מעם לועז גלגילי וגורלו של ספר קורא הדורות בל^ןן האשפניולית כולל א. מעם לועז על התורה ב. מעם לועז על נ ך ירושלים תרציג דפוס המערב ירושיד יים

2 פתח דבר בית יעקב מעם לועז (תהלים קי ד.) מאמר זה, הכולל סקירה קצרה ומקפת לתולדות הספד מעם לועז/ והשפעתו העצומה והמפליאה על קהל קוראיו בדורות האחרונים נדפס בחלקו לפני שנים אחדות בירחון מזרח ומערב בירושלים ונתן כאן עתה במלואיס ובשנוייבמ רבים, שיש בהם משום תועלת הענין. אל החמר הקודם נוספו כמה פרטים על אי אלה חבורים בעלי משקל וערך בלשון האשפניולית אשר נכתבו בין הזמנים לאחד שהםפד *מעם לועז הגיע למרום פסגת פרסומו, והמשמשים כעין המשך ליצירה המונומנטלית הזאת. עלים אלה אקוה יעזרו במשהו להחיות בלבנו את זכרם הטוב והמבורך של אותם הרבנים הנאורים והנבונים. הלוחמים לדבר ה בכל חוס נפשם הסועדת, אישים שהשקיעו ביצירתם הספרותית המופתית המשותפת עשרות שנות עמד ותלאה ואשר מסבות בלתי תלויות בהם וברצונם לא הביאוה לידי גמר. אמנם היא נשלמה אח כ בהפסקות ידועות וממושכות, אך לא בהתאם למסגרת המוצקה והמגובשת, שקבעו להם מחוללי הרעיון בראשית עבודתם. כאחד מצאצאיד זם ויוצאי ידכם/ הרגשתי חובה בנפשי להציב לפלוגת גבורי רוח זו ציון כבוד, משותף וצנוע/ כסמל לחייהם השלוים הצנועים שיהיה בבחינת נר נשמה קטון, להורות דדך ולהאיר את מחשכי האהל האבל של השבט הספרדי רב היחש, אשד בעקב תנאים וגורמים שונים, מדיניים כלכליים ואחרים כאילו שכינר זו מסתלקת אט והולכת ממנו, והוא על חרבות תפארתו וחםנו הרוחני בעבר, תר לו עתה משען אחיזה ועמדה בתוך המבוכה. אם אצליח עיי כך לסייע בפרסום שמם ופעלם ברבים, של יוצרים ובונים נעלמים אלה והיה זה שכדי. מ ד ג ירושלים מנ א תרצ ג

3 St ראשיתו. םפריב רבים כבדי משדל נכתבו ע י חכמי ורבני הספרדים במאות האחרונות חבורים בעלי ערך ספרותי והיסטורי ידוע- מהם שהשאירו רשמם על התקופה רשם הערצה בל ימחה ומהם שאבד זכרם, ויכוםה שמם באבק הדורות. אולם בלי לעמד בעצם חשיבותם של החבורים יצר ללב על גורלם העגום של אלה. עובדה הי*יז עובדה מעציבה מאד כי פה ושם בכמה ישיבות ומרחפים אפלים אשר במרכזים היהודים הגדולים בארצות המזרח יחגוללו ספרים לאלפים, אוצרות רוח של רבנים בגבול מופתית רבת מאמצים, עבודה שבלית וחכמים אנשי שם- שבהם הושקעה היכידית האנושית המוגבלת. הרוחניורת ויצירותיה בשמירת קנייי האומה מההתרשלות אכן כתוצאה אבדו לספרות התלמודית המדרשית והרבנית הקלםית מאות כתבי יד יקרים הואיל, ולא נמצא מי שיטפל בהם ברחמים- שיתענין לאספם ולשמרם אחרי מות מחברם. באחדות מאותן הישיבות שנשארו עדיין לפלטה בערי המזרח- מתרוממות עוד בקרני ואין מנער זויות- ערמות ותלי םפרים שש 5 בות רקב עבות יכםום/ ואין מגוללבם, מעליהם את עלבון היתמות והטחב. מתוך החבורים הללו יציצו רבנים חורים בעלי והגבוד ז הבולט עם מצחם קומה, עם פניהם העדינים והמביעים אצילות והוד ועיניהם היוקדות הלוהטוח מהם שבעודם בחיים הגו וכתבו והגיהו והדפיסו וישאירו לדור אחרון את פרי רוחם בירושה. עוד מעט קט וערמות הספרים התלולות הללו תמכנה תושפלנה עד לעפר והיה גורל החבורים הנזכרים וכתבי היד הרבים כגורל מחבריהם נוחם עדן- אשר מהעבר ההוא... החל מהתקופה שאחרי גרוש םפרד ואילך רבני הספרדים בארצות המזרח, חברו ספרים בכל המקצועות התורניים, ולמותר להעיר, שהפלפול תופש בחבוריהם מקום בראש. בעתות נחת, ועל פי רב מתוך עוני ודחקות הם כתבו פרושיכם על התורה- על המשניות והתלמוד הבבלי, בארו והסבירו לעצמם ולאחרים את הירושלמי והזהר, את האדרות רבא וזוטא ומדרשי פליאה למיניהם- כתבו םפרי מוסר ותוכחה, בכל עניני שאלות ותשובות קונטרסי ונוםף לכל אלה, הקימו הר רם ונשא של טומ^ה והיתר בעניני אםור יותר מכל היהדות/ הליכות עולם וארחות החיים, וטהרה וכר. כעין יראת הרוממות תעטה את האדם בן זמננו, בהתבוננו אל אצטבאות הספרים הצפופות והרוממות, המתנשאות על פי רוב באיזו פנות סתר לחות ואפלות ערכים שבחלקם הגדול חוברו בשנות שלוה ונחת בעיקר בתקופת הצלחתה ותפארתה אחמד סלים האדירים מוםטפה של ממשלת תוגרמא, תחת חםות השולטנים עמים וממלכות, שבזמנם מליאה מדבירי עוםמן/ מחמור, ואחרים/ עזיז, בג יד, ירתר המדינית והכלכלית, שדוקא בתקופת הגאות הארץ כבודם. וחפץ המקרה, ומבחוץ, יתחילו גם ימי השפל, הכמישה מבית וההרוחה הבטחון על כן, בימי התרבותית ליהודי תוגרמא. ראוי לציין כי השם תוגרמא שכיום הו*** וההתמנות

4 ב משה דוד גאון מוגבל ביותר וצר האפק, הכיל בקרבו לפניפש במאתים השנים האחרונות כמה מדינות ושטחים מיושבים רחבי ידים מערי ואיי יון/ אטליה סרביה/ בושנ*י«והרצגובינה, דלמציה בולגריה ועוד באפן שמרכזי ההשפעה הרוחנית בערי הבלקן בפרק הזמן הנזכר היו קושטנדינא אזמיר, אדריאנופולי, שלוניקי, םופיאוז, בילוגראדו ןשאראי בושנא. ובמזרח/ באיזו מערי מרוקו, פאס, טיטואן תוניס, אלג יר טריפולי ך כן במרכזים הסמוכים לארץ ישראל כגון בגדד, ארם צובא דמשק וכוי. בינתים רוב הישובים והמרכזים הללו עברו לרשויות שונות והצר השוה שבהם הוא, כי מהלך הירידה של היהדות וקניניה נמשך בכלם באפן מבהיל. םבות רבות גרמו לעזובה הטעונות ברור והערכה מקפת וצריך להצטער כי תקופת מעבר זו העשירה כה בתמורות, במאורעות ובהפתעות לא נחקרה עדיין עיי מומחים לתועלת התוידידה העברית אף לא הוקדשה לה תשומת הלב הראויה. בכדי לתאר לעצמנו את הדלדול התרבותי בקרב קהלות יהודי המזרח כיום, די לבקר באחת הערים שהתפרסמו לפנים בתורתן, לבא בשיח ושיג עם תושביה היהודים, להתבונן למנהגיהם ולהליכותיהם, ובה בעת להכנם אל איזו מהישיבוו ת המעטות ששרדו, ולראות ולהוכח מה עלה לאלו. מבוכת הרחוב גרפה בחפזונה ובשאונה את הצבור היהודי התמים, הירא ושוחר המםרת מדור דור, ותרעצדקו ותרוצצהו, והלה מתוך יגיעה ורוגזה, טרדה וקצר רוח צנח באין אונים ובידיי משים לקרב עולם שכולו המריות מכאוב ודאגה ולפתע נשללה ממנו האפשרורת והיבלת לזכר ולחשב עור, על גורל ירושת אבותיו. הוא לא עצר כח להתאבק עם הגלים הזדונים אשר הקיפוהו מכל עבר וביגתים ההתנכרות וההתכחשות של*י* מדעת עשו את שלהן. בעקב ההזנחה וטרוף השעה הפכו אצלם עד מהרה כל קניני הרוח לדבר יתר. התוצאה היא ברורה ומובנת לכל. הנה תלי תלים שלי ספרים בכל ענפי היהדות נראה במחבואים כמבוישים, ומהם מתגוללים על הרצפה כדומן, שזה כמה רקם עליהם העכביש קוריו כריכות העור העבות והעוטפות אותם לא הועילו להגן על התוך ולשמרו מכליון ותהי אחריתם מרה. בין מרבית הספרים האלו הכתובים עברית, נמצא חבור אחד רב הכמורת והאיכות בחמשה ברכים גדולים בשפה האשפניולית, המכונה מעם לועז והו* * פירוש רחב ומפורט על התורה שבכתב ושבעל פה. 1) רבים ושונים הם הגורמים, אשר הניעו את מחברי הספר האמור דיגשת לעבודה הענקית הזו. נראה הדבר כי בערות ההמון היהודי שהחלה רווחת ומורגשת בכל כעורה היתה אחת הסבות הראשיות והמכריעות. משפטו הזועם של המשורר העברי הלאומי כי כתלי בית המדרש הישן כעשן נטלחו וארג השממית על םפונם רועד מתאים מאד למציאות המרה, גם בנוגע 1) באור רחב על התורה שבכתב ושבעל פה בלאדינו חובר ע י הרבנים יעקב כולי יצחק ב ר משה מאגריםו ויצחק ארגואיטי. מהדורא א של ם בראשית נדפסה בקושטאנדינא בשנת ל כין שימ ח ל כיי' לפ ק (ה א ת ץ) ראה להלן בהמשך הזמן נכתבו באורים דומים לאלו ע י מחברים שונים גם על אחדים מספרי הנ ף כיום מצויים ספרי מעם לועז על יהושע ישעיה וחמש מגלות

5 משכיות לבב ג c לגורל מוסדות התורה והתרבות העברית בקהלות המזרח. 1) ולהבדיל בין קודש לקודש, ביחס לאיכות המפעל והיקפו תכנו והשפעו תו בצבור, הנה, אותם הגורמים העיקריים אשר דחפו את הרמב ם לחבר ארת ספרו הגדול משנה תורה מאחד כי הפלפול התלמודי חדל למשוך לבבות אילייו, הכונה והמגמה,,לישר הדרך ולהקל היכלת לרעת את כל תורת היהודים שבכתב ושבעל פה / גורמים אלה עוררו גם את הרב יעקב כולי לעשות אף הו*י* מעשה כביר ונועז, שיש דמיון רב בינו, ובין הספר המקובל והמפורסם בישראל הוא -יד החזקה להרמב ם. יש הרשם, שכאלו לא חלו כל שנויים במצב בין שתי התקופות הנזכרות, כי אם ביחם המעריך ובתאריך. 2) השפעת המורה הגדול עליו ניכרת עוד בהקדמתו לם מעם לועז, עיי החלוקה המפורטת שהנהיג בסדר פרקיו ועניניו. מזה יש להניח/ שהספר,משנה תורה הייה לו לעינים. ומתוך שאיפתו לכתב ספר כולל לאומה, ל צביה הנתונה בשביה שלא ידעה לשון לאומית אחרת זולת לאדינו, אשר הביאה עמה מארץ גלותה. נאדיץ לחברו באשפניולית. את יצירתו זו חשב תחלה לכנות בית יעקב, כדי להציב לעצמו על ידי כך ציון בספרות, אלא שאח כ עם גמר הכרך הראשון שנה דעתו, ויקבע את שמו מעם לועז. 1) אחד הסופרים העברים בני הגזע הספרדי הדואב למצב שהתהוה כתב על 1 זה : יד אחת נעלמה תלך הלוך ונגוע במבצרים העתיקים ומפילתם אבן על אבן היכן בר 1 י הכנסיות של הספרדים המלאים והגדושים ערב ובקר על כל המנהגים והטכסים הדתיים הזמרה והפזמונים בלילי שבתות ובמוצאי שבתות וכל אותן השעות הנעימות הספוגור ז שפעת שירה וחום ונוחם? איה כל אותם החיים הפטריארכליים המלאים הוד ורוממות של תקופות הרבנים רבי היחש אנא נעלמו סדרי הקהלה הספרדית שהיתה מתקימת בהם שנים על שנים היכן נשא כל זה? כמה שוממים חיי הספרדים עתה כמה יתמות ועוני בהם (י בורלא ב מזרח ומערבי* לא. אלמליח כרך א עמ 169 ירושלים תרע ט). 2) אל הרעיון הזה הגיע גם מתוך היותו אחד מגדולי מעריציו של רמב ם רגלים לדבר כי מסירותו לו ולתורתו דחפוהו לטפל בספר משנה למלךלהרה ג יהודה רוזאנים ז ל שהוא באור על הי ד לרמב ם ויבררהו מתוך כ י ודאג לסדורו ולהדפסתו הוא היה נכדו של מהי ם בן חביב אשר בין השנים תמ ט - תנ ו ישב על כסא הרבנות בירושלים הרב חיד א יכנהו: החכם השלם החסיד וענו כמהר ר יעקב כולי המחבר ספר מעם לועז לזכות את הרבים אח כ מונה אחת לאחת את שאר סגולותיו: הוא מסדר הס הנורא משנה למלך ופרשת דרבים ושמעתי מקדושתו וחסידותו של מהר י כולי ז ל הנזכר ושקידתו בתורה וראיתי קונטרסים ממנו בכ י שכל מה שהיו מחדשים בישיבר! הרב הגדול מהר י רוזאניס ז ל וחבריו היה כותב בשמם וכן היו לעיני כמה קונטרסים מחדושיו. הוא סדר ספרי הרב מר זקנו: גט פשוט שמות בארץ עזרת נשים וחבר ס' הבהיר ספר פרשת דרכים וסי דרכי נועם. וראיתי קצת עלים מפרשת דרכים כ י מהרב 1 ז ל וברכתי ברוך שחלק מחכמתו ליראיו והכרתי תקף פעולת הצדיק מהר י כולי ז ל הפלא ופלא כי היה סופר מהיר ובקי בש ם ובפוסקים ומפרשים וכנראה בספר מעם לועז אשר חבר לזכות את הרכים אשריו ואשרי חלקו. (שם הגדולים מע ס אות ע סי כ ט).

6 ד משה דוד גאון ב תכ נ ו כונה המחבר הרצויה, הצטרפה לרצונו הכביר ולמעשיו הרצויים, ומלא מרץ ובתוכחת מוםי של אב ואמונד ן בצדקת מפעלו נגש לעבודה. בדרכי נועם עוז שכלו הזך הטעון באור, ויכנס באוצרו היקר כל סגולות באר את רחמן ונאמן ולמועיל. בלשון שוטפת נעימה וחמה אגב לטוב ומה שנראה בעיניו והצלול, לשבחו של הרב כולי אף פשוטה בתכלית הפשטות, ברורה ומובנה לעם/ יצוין הם התורה/ הרצה את דבריו. היסודות שעליהם נבנה ונשען הספר מעם לועז באלו. על צר האמת, כל המשנה, התלמוי, מדרשים, הזהר, אגדות חז ל וכיוצא הספר הזה מראשיתו ועד םופו הנו מדרש ארוך צודד לב, מתובל באמרים עשירי תכן, רבי ענין ותבונה, המרוים נפשות צמאות דעת כי מלבד שהמה עשויים לחזק ולהגביר את אהבת היהודי לעמו, תורתו ומנהגי אבותיו, יש בהם כדי לחנך ולהדריך. מעל כולי ומגלה הלוט המחבר ר יעקב עומד בהקדמה לםפר בראשית הטעמים שהניעוהו לחבר את ספרו הגדול. מצפוני לבו, וברטט מתורה ומונה את המיוחדת לו, ואשר מפאת חשיבות הכנה הוא מתחיל את הקדמתו בעברית בשלמות. הובאה כאן הקדמת ר י כולי על םפר בראשית אבוא בגבורות אלוה עושי אף כאן בלשון הקודש אומר אני מעשי נחמתי כי עשיתים- עשרה לבית ישראל ראו אור גדול אלה לחכמים יעלזו חסידים ורבים מעמי הארץ מתיהדים והיו לאחדים וינחמו בני ישראל מקטון ועד גדול מעשה בראשית גבר ירא ה' קורא הדורות מראש סדר עולם זוטא מלמעלה למטה לפנים בישראל ולבבו יבין מפלאות תמים דעים המוציא יש מאין ארץ ושמים הן כל חדש לרבות את השחקים שהכל ברא בשביל ישראל הראשון אדם בצלם אלקיט על שבעה מצוות נצטור, אשר נחלו בני ישראל ועמא דארעא לא אבו בדרכיו הלוך ספו תמו מפני מי המכול הנם ככל המון ישראל ונח מצא חן צדיק מצרה נחלץ ממנו כל זרע ישראל. והיה העולם משתומם עד שבא אברהם ראש למולים ותיקן תפלת שחרית ויתן לו מעשר לשם ה' אלהי ישראל ויצחק בא והוסיף על השמועה מנחת ישראל ויעקב הלך לדרכו ותקן תפלת ערבית כל י ערב מישראל תולדותיו כייצא בו כלם קדושים יחד שבטי ישראל. בשבעים נפש ירדו מצרימה וירבו ויעצמו וחמושים עלו בני ישראל עם גדול מעשה ה' כי נורא הוא ומי כעמך ישראל. שם לו חוק ומשפט וחיי עולם זו תורה שבכתב אשר שם משה לעיני כל ישראל לאהרן קרוש ה ולזרעו אחריו כהונת עולם כל^י כפרה לישראל. והמצור, זו משנה נאמרה לקרות ולא ניתנה ליכתב ומסרה ליהושע ושבעים איש מזקני ישראל נוצר תאנה יאכל פרירה בארצות החיים כי הוא ינחילנה את ישראל. עד דוד הגדיל מלך גדול ונעים זמירות ישראל והבית בהבנותו יפה אף נעים אשר בנד ז שלמה מלך ישראל כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם ואישי ישראל כל העדה ממולאים בתרשיש הממולאים בפז על אדמת ישראל והנה חבל נביאים ראשונים ואת אחרונים והמה מתנבאים לפני בני ישראל ויהי כי ארכו הימים נסתלקה עטרה בראשונה ובשניה ולא קם נביא עוד בישראל והי אלהים גבר חסדו בעד שארית הנמצאה לא אלמן ישראל האיתנים

7 משכיות לבב ה מוסדי ארץ שנו חכמים במשנתם המה הגבורים ראשי אלפי ישראל ויוסיפו לערוך מלחמה פה לפה כדת של תורה כי כן דבר המלך חוק לישראל. עד שהמלך במסיבו רבנו הקדוש היה שלם עם ה' תורה וגדולה במקום אחד תפארת ישראל. הוא ראה חכמה ובינה הולכים ומתמעטים ח ש בראשו פן יבואו לראות כבלע את הקדש וישכח ישראל. ואסף איש טהור אלו ואלו דברי אלקים חיים וכתב לו את משנה התורה בכל גבול ישראל י ואחרי כן השמש יצא על הארץ נחל נובע מקור חכמה זה תלמוד בבלי מן הבאר ההיא ישקו ההדדיים ממשקה ישראל עוד רבות בשנים נסתמו צנורות השפע ויסכרו כל מעינות והתלמוד כמו גלמוד ולא זכרו בני ישראל לולי ה' השאיר לנו שריד כמה גאונים ופוסקים מפורסמים עשו מאזנים לתורה לנחל את בני ישראל חזרנו על המקרא ויאר לנו ראש המפרשים רש י ז ל זה כלל גדול בתורה כל קרן ישראל. ואחרון אחרון חביב לכל ביר ז יוסף ולמי כל חמדת ישראל אשר בנה בית ועד לחכמים ויתירו בית יוסף לדרוש ולתור בחכמה הלכה אדם מישראל ועוד הפליא חסדו לערוך שלחן הוא המשביר לכל עם הארץ נר ישראל כללו של דבר דור לדור ישבח ומלאה הארץ דעה וכל העם מלומדי מל יחמה היה רכושם רב ומערכה גדולה קודמת מערכות ישראל ותבונה הררה מאד כל ים אנשים שבעים בלחם לחמה של תורה שוקן גדול מעשה שוקע נשתקע הדבר הן בעוון צרות רבות צררונו כל המיצר לישראל. נשימה נא שקים במתנינו איך נפלו גבורים ומשכילים בכל חכמה ההוא אי בעית אימא קרא ואי בעית אין מזל לישראל ואבד בעושר אימא סברא עניותא לישראל לא נשאר זולת דלת עם הארץ מצות אנשים מלומדה ונשכח כל השובע זנח ישראל כי חזק הרעב בכל הארץ והחטה והכוסמת לא נכו וידגו לרוב לכל המון ישראל. אך גדול היה טפש כחלב לבם הן עניות במקום עשירות ודבר ה יקר מפני בני ישראל וביום השבת החזן קורא פרשיותיו עם הצבור וזאת התורה סוגרת ומסוגרת וידל ישראל חול יחול השלחן אין ערוך אליו והנה חלק דבש ואין משיג ידו אל פיו וא זר. מקום בינה יאמר נא ישראל. מי חכם ויבן יבא נא אלינו וישמיענו אותה הנותנים את לבם לבקש את ה אלהי ישראל. וכי יקום איש בקהל רב פותח דברים ודורשן שותין בצמא את דבריו אשריך ישראל. אבל חרדה גדולה נפלה עליהם עינים להם לא יראו ואינם מכירים לדבר יהודית כדת משה וישראל. וד זנה עם רב יש להם ספרים הרבה יש נוחלין ומנחילין נחלה לישראל והעפר הרבד ז עולה על גביהם שמורים לכל בני ישראל. והנה פשתה המספחת ויקחו להם חבור עצבים בורות נשברים אשר בדו מלבם אשר לא מבני ישראל והמה בכתובים ספרים החיצונים הנקראים איםטוריאם וקסמים בידם הבל הבלים גם תבן גם מםפא קסם בישראל ויכלו בהבל ימיהם 1 שחוק וקלות ראש וחרפה על כל ישראל. על זאת תאבל הארץ ויהי העם כמתאוננים אבד גדול ליהודים מדוע נחשבנו כבהמה תורה מונחת בקרן זוית באין מבין ויספדו לו כל ישראל מספד גדול מעשה חושב חשבתי דרכי מחשבה טובה לזכות את ישראל אמרתי אני אל לבי אני אפרש כל הארבע ועשרים באר היטב מעם לועז למען תהיה תורת ה סדורה בפיהם כשלחן הערוך ותורתך לישראל. והנה בעניי הכינותי בכל כחי בית לה אלקי ישראל בעבור ישמע העם ויבינו במקרא מפורש ושום שכל מאיש ועד אשד, ובחורי ישראל צדיקים יבואו בו- ישר יחזו כל הדרשות הקרובות אל הדעת וספור כל ענין הפרשה דברי מצוות ה וחוקיו על ישראל ואגבן כל הדינים המצטרכים לכל בעל הבית אשר בשם ישראל. ונתתי

8 ו משה דוד גאון אל לבי לדרוש ולתור על כל אשר נעשה תחת השמים מיום שנברא העולם על הנסים ועל וחפשתי אותו בכל אלפי יהודה דברי הימים למלכי ישראל. ויעירני לבי לאמר מה העורקן מתוקן ומסודר למען ישמעו ולמען ילמדו לך נרדם קום עשה לך ספר מאסף לכל המחנות בחגים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל אף לילות יבינו אל פעולות ה משפחות משפחות ישראל ויהי מורה אותם איך יראו את ה והחודר את לבד יאספו כל חרד בדברי אלקי חטאתי לה אלקי ישראל וידריכם בדרך ישרה וכתורה יעשה אני עונם לאמר אמנה לא יעדרו דבר למה יהיה לאשמה לישראל ויתבוננו חסדי ה ויספרו מעשיו ברנה להלל לה אלקי ישראל אוחילה לאל יתן ה את רוחו עליהם ויקראו בם' תורת אלקים וארוחתו ארוחת תמיד שבת בשבתו וכן יעשה שנה בשנה וימים רבים לישראל זכה משפטו כל הימים שכן ראוי להיות חוזר והמלאכה מרובה לא תשבע עין לראות וגם הנפש לא תמלא זה הים גדול מכם עלי וישאלו בני ישראל ויהיו מלעיבים מעשה מקשה ידעתי בייני יקשה מי זה קול הצאן הזה עשית את הקדש חול השמש יהפך לחושך ויהפך איש ישראל ומה אחת ולהורות נתן בלבו כנגד מחנה ישראל מאן מעייל ביר העלם שנתעלמה ממנו הלכה דבי דינא שריא אצילי בני ישראל. גם אנכי ידעתי צחוק נפחא לכבוש את המלכה באתרא כצבי מודח והייתי בעיניו כל השומע.יצחק מדינה עשה לי ידל כבוד יעקב לעזה עליו וראו חכמות נשים והוא דרך חול לספירת דברים נדחי ישראל יחד עלי יתלחשו התיצבו ישראל וסבותי אני לייאש את לבי הוא דאתא הלא ממשל משלים הוא ונער יכתבם קטני הלכה ירקא ליעול בשרא בעמקא של דעייל באתרא מה לך אצל הגדה ללועזות בלעז נענו כלם ואמרו תלמוד גדול. מעשה לסתור דברים בג ו. הנסתרות לה' הקולות יחדלון ותשובותיהם נשאר מעל אל לבו הלא לאמונה אדם עשוי למשמש בקיצו בכל שעה והחי יחן הסכת ושמע ישראל ארבע אמות קונות לו וירם תולעים הבאיש בעמו ישראל. ועד בשחק נאמן עלי במסתרים ארץ נושבת עלמא דשקרא וכי לאכול מפריה וכל תבכה נפשי זאת אומרת מדוע באתי אל אנכי לביתי, ואיזה מקום מנוחתי מ ו ז י א ע ש ה ג ם ה מ ש ק ה א ש ר י ש ן ז ה מ כ ל מ י מ י י ש ר א ל. בשם יעקב ישא את שמו ישראל ובכן תרתי בל יבי אל תמנע להשאיר אחרי ברכה יקרא טוב בהיות לאל ידיך לעשות הטיבה אחת בעולם טוב לישראל ונקלותי עוד מזאת ישיחו ו מ ע ופ עולתי את אלקי ונשען על ה קדוש ישראל. בי יושבי שער ואהי כאיש אשר לא ש אליך ישובו ונסלח לכל עדת בני וחטאים עולמים בזאת יכופר עון יעקב אגורה באהלך בגדולים המה לאלפי ישראל. ישראל ואי משום לעז מזקנים אתבונן הלא זה הדבר נפתח בישראל חברו ספרים הנשר הגדול מהר י ן' מיגאש ז ל ומשנהו הרמב ם ז ל שר וגדול כל התורה בלשון ערבי להועיל רבנו סעדיה גאון פירש רבים מכמה הלכתא גברוותא וגם נצטוו : מפי משבחא גאון ישראל מי לנו גדול ממשה יודעים ויעש כן רב אחא לבלתי על שמות בני באר היטב הזאת התורה דברי כל על האבנים את וכתבת הגבורה מפסקי הגאונים אמר מר שכל הכתוב הוא מהר ם ז ל ישראל. ואי משום הוראה כדאי לית לן בה ושמו לה זו נאה הלכה רווחת בישראל וכבר בא חכם בעל שלחן הפנים והעתיק בלשון לעז לבני ישראל אמנם גם בזה לא עלתה איוכה כי קצר המצע השלחן ערוך מהשתרע במספר ירחים אל יבוא ואחרי ככלות מה יעשה ישראל הנה כי כן חזרתי על כל קוני אז אמרתי עת לעשות לה משום ד זסרו פקפוק ביני לבין הצדדין ולא מצאתי שום תורתך לך בכחך זה והושעת את ישראל ואת מצחך חזק ישגבך שם אלקי יעקב חוד חידה

9 משכיות לבב ומשול משל אל בית ישראל ואתה קח לך גליון גדול מעשה חכמים זו היא ששנינו אל תסתכל בקנקן כי לא דבר ריק הוא מכם מימיו מן המקדש המה יכנסו חכמי ישראל הלא ימצאו שרשו פתוח אלי מים התלמוד מל יי דאגדתא עם פירש י ותוספות ואשר המה כתובים במדרש רבא עם חדוש הרב יפה תאר תנחומא מכילתא ספרי ילקוט פרקי רבי אליעזר וכמר. מאמרים ופשטים ומעשיות ותוכחות מוסר הנמצאים בספר הזהר ובתיקונים ובזהר חדש תרגום יונתן בן עוזיאל רש י ומפרשיו הרא ם וביאורי מהר י בעל תרומת הדשן וצידה לדרך ושאר מפרשים הראב ע הרמב ן רבנו בחיי רד ק רלב ג בעל העקדה ספר החינוך טעמי המצוות לקח טוב מהר י אברבאנל מהר ם אלשיך תולדות יצחק צרור המור חן טוב כד הקמח שני לוחות הברית עולת שבת דרשות הראנ ח מהרימ ט כלי יקר ועוללות אפרים כלי חמדה וכלי פז עמק ברכה חסד לאברהם ילקוט ראובני כסף נבחר וכסף מזוקק זרע ברך ח א וח ב לב אהרן עמודיה שבעה אזני יהושע עשרה מאמרות אמרי נועם אד זבת עולם דברי שלום שמע שלמה תפארת הגרשוני שפתי כהן על התורה יפה עינים יפה מראה ויפה ענף בינה לעתים אש דת דת ודין משכנות יעקב פני שלמה פרשר 1 דרכים גל של אגוזים מבקש ה' למהר ש חאג יז סשר יוחסין שלשלת הקבלה ספר הישר מביאים דבריו הרב יפ ת והילקוט בכמה דוכתי ויקרא שמו דברי הימים של משה ויוסף בן גוריון שמביאים דבריו הרמב ן^ ור' בחיי אמרי בינה ילקוט חדש דרשות מר ן זקני מהר ם בן חביב כ י חופת אליהו דרשות מהר ר אברהם היכיני כ י שוב באו לידי שלשה ספרים עץ החיים ומקראי קדש ויוסף לקח מהרב המיפלא שבסנהדרין כמוהר חיים אבואלעפיה נר ו וכמה מפרשים אחרים הנמצאים אצלנו יחד כלם אספת זקנים אקבצם ואעמדם על עמדם ואפיצם בישראל וכמה דינים מהרמב ם והטור עם חידושי הפוסקיכש האחרונים כל אלה חברו ועלו ובאו אין מחסור כל דבר הכל בכתב יבא כבוד ישראל זולתי מידי דשייך סדר נשים וסדר נזיקין הן הן גופי התורה התלויים בשערה ואנכי חלילה לי מחטוא בלשוני לא תהיה כזאת בישראל אין לנו עסק בנסתרות שהדברים מגיעים לחכמים גדולים חקרי לב יושבי על מדין על כסא ישראל מי בעל דברים הלוך ילך ויחפש בגדול. מעשה יהודה נקרא ומתרגם כיכב מיעקב וקם שבט מישראל ובמושב זקניבש יהללוהו שרבה וקבץ פועלים ותורה שם בישראל ה ה הגביר המרומם ונשוא פנים אוהב התורה ולומדיה כמה ר יהודה מזרחי נר ו נודע ביהודה גדול שמו בישראל שבחוהו כS האומים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל כל ישראל כי האלהים שמחם שמחה גדולה אשר עשה כיום הזה ויוצא מנחם את הכסף על ישראל אם אמרתי אספרה קצת דרכיו מכל החסדים לא אצא חפשי בישראל ואברכהו גם ברוך יהיה יהודה יעלה אלף עולות מה נכבד היום מלך ישראל וצויתי את ברכתי והלכה והיתה לו לזרעו בניו היקרים הנאהבים והנעימים נרות המזרחיות המיוחסות שבישראל הגדול מאחיו ה ה הנבון ומעולה בכתם אופיר לא יסולה איש חיל חפץ חסד כמה ר דוד נר ו יהי אלהיו עמו בכל דרכיו משכיל ודוד ברבבותיו חי ומלא בזהב ובכסף ואת שם השני בשבת תחכמוני סלת נקיה החכם הנעלה פחד יצחק יהיה בעזרו ועליו יציץ נזרו ולו שם בשלשה איש הכינים בא באנשים נבון וחכם כהר ר אליה נר ו הקטון יהיה לאלף ואברהם היה יהיה לגוי גדויד י כלם שוים לטובה מה נקיים ומישראל שבת אחים ולא יתפרדו יחיו דגן ויפרחו כגפן

10 ח משה דיד ג א י ןי חלק בני יהודה רב מהם אלף בישראלי יהא רעוא לא יסור שבט מיהודה ולא ימיש מעשות פרי על כל דורות זרע ישראל זכות הרבים תלוי בו ואין קצה לאוצרותיו יעשרנו המלך עושר גדול עיניכם בבירה וכל משפחות בית ישראל שמעו מעשה הצדקה. מוסדות הארץ תנו דת שכל הריוח קודש ישראל. ותנתן היתה יהודה לקדשו דבר הי בית יעקב מעם לועז כותב הספר להדפסה ושכירות אחר כל ההוצאות המצטרכות שיזמין השי ת בספרים אלו שיקח שכר טרחו על מעשה הכתב כחוק השלוחים של ארץ ישראל והיה הנשאר הכל כאשר במקום שיהיה הקרן קים לדור דורים הקדש גמור לאלקי ישראל. יאמר לו לכל קדוש נכון ובטוח לא ינתש ולא יהרם לעולם וגם נצח ישראל ומחפירות יגתן שנה שנה להקדשות והעד עליו עדים נאמנים ויעד ד ז' ששה משמותם אשר נקבו בשטר ההקדש נכתב ונחתם בטלנים בכל אחת מהשלש ארצות בישראל שם בארה דהשלשה חלקים יהיו לקבוע עשרה הקדושות הידועות בישראל וחלק אחד לתלמידי חכמים הלומדים בהסגר פה קושטאנדינא חולים לחברה ובקור והשני חלקים יהיו לחברז ז ובקור חולים דשלשה ארצות הנז וגם מקושטאנדינא יע א צדקה עשה דהקב ה עם ישראל למאור לקו זל קדוש אחד ושמן גופי והקדשתי ישמח ישראל 1 גוררו : מצור, יגל יעקב מצוה חשבה לטובה אלהים אשר נתן דה בדלא אניסנא כגון דא צריכא סופה מהיר בתורת ה לשמים ברעות נפשאי נר מצודה המלאכה אשר לפני כי דאוריתא לרגל עצמי שעבודא אלקי ישראל. ושעבדתי הרי ישראל הביטו מעתה הדור אתם ראו ישראל הלא לבית קרן ותורה אור אצמיח הבית תתנור זו הכון לקראת כי לבדק בוזו זהב בוזו כסף הבירה וראו כי לא לאדם לבני ישראל לקוח את ספר בידיכם צידה לדרך שכלו טוב זכרון קחו אלקיך ישראל התורה הזה יסודתו בהררי קודש ולכם חלק וזכרון בירושלים אשריכם ישראל רודף צדקה ימצא חיים צדקה וכבוד גדול קב ה זאת אשר יגידו חכמים מגלגלין זכות ע י זכאי ליחדא מעשה אבות מודעת נעל ים ממגי ולא בשם כל ישראל הגדתי היום כי לא בצדקתי וביושר לבבי באתי הלום תולעת יעקב הצעיר שבישראל ומי לא ידע בכל מיעוט ערכי כי ידעתי את מכאוביו ואנכי ישראל אף ע^ מלי בספר ויוחקו לחוקקי כדאי יכתבון אלה שאיני הגון ןי»א ראוי ולא גדוי^ צדקת פרזובו בישראל הלא תדעו יש לנו אב זקן אילן פי היתה ביהודה (מזרחי) דין מגבורי ישראל אשר הבית נכון עליו אחד מן הרמתים לסמוך עליו שרשיו מרובים בוצינא וצדיק יסוד עולם אור ישראל, - חסידא קדישא אבא מארי ועטרת תפארת לראשי אי^ף כזה אדם מני דנהורא כמוהר ר מכיר כולי זלה ה נודע בשערים חסידותו הנמצא בתקופת חמיז חוזר ונעור ולא פסיק גירסא מפומיה אפילו בישראל אבי הנעריה אף לילות שבקדושה אחת ארוכה ואחת קצרה חסדו ואמונתו לבית שעה אחת לילו כיומו לכל דבר עדיהן ויצדקו בכתובים יתנו ישראל יגע בעשר אצבעותיו בתורה שנוי בנביאים ומשולש אלו ישראל בן חמשים לעצה. מר מאהבה יצא ממדינתו שבערי פראנקיה בכסף מלא טבי ותקילי וקבע דירתו בעה ק ירושלים ומשם נסע לעה ק צפת תוב ב ובין דא לדא ישב שם מספר הסמוך לארבעים שנה שוקד על למודו בתורת ה' משכים ומעריב בבית ישראל 1) הנודר תהלות המדרש לא ימיש מתוך האהל כי שם ביתו יושב הכנסת ובית 1) מדבריו של הר י כולי נמצאים למדים שהוריו היו לפנים תושבי צרפת ומשם עבר אביו הרב ז ל להשתקע בא י קשה לדעת אם משפחדה רמה זו ישבה קודם לכן בתוגרמה כי בתולדות ישראל אין עליה כל ידיעות ופרטים

11 מ ש כ י ו V h ב ב ט עצמו מבשר ויין ותענוגות בני אדם הושחרו שיניו מרוב תעניותיו עיילוה למערתא דחםידי לא הניח כמותו בארץ ישראל עלה אל האלקים ביום ערב שבת קדש כ ט לחדש כסלו שנת התפ ח ליצירה ויכפר על בני ישראל ענותנותו דמר וזכותו יגנו עלי אם ר זקום עלי מלחמה לא יירא לבי בו בטח לבי ונעזרתי עזרת ישראל יתר על כן אנא מכח אבור ז דאימא קא אתינא. האיש משה גדול מאד סבא דמשפטים רב תנא הוא רכב ישראל הוא ניהו מרן זקני הרב המובהק כמוהר ר משה בן חביב זלה ה פטיש החזק עמוד הימיני ריש מתא וריש מתיבתא דעה ק ירושלים ת ו רועה ישראל. המפורסם בחבוריו הנחמדים מזהב ומפז עדות לישראל משה זכה וזכה את הרבים הרביץ תורה בישראל. שניהם מלאים בענוה וביראת חטא שנשתבחה בהם א י וצדקתם עומדת לעד לי בעזרי היא שעמדה לי ויום רצון לה' כי יהודה גבר באחיו למען דפוס את ישראל אברך את ה' אשר יעצני ברוך ה' אלקי ישראל ויהיו דברי אלה דרך בקשה מתפלל תפלה קצרה גדול אדוננו ורב כח אביר ישראל אתה החילות להראות את עבדך וצדקה ביעקב אתה עשית בקרב ישראל גמול עלי ואחיה אל תאסוף עם חטאים נפשי תן לי הנפש מתנת בריא שני חזקה טובה קאמינא כי חזק ישראל. והרכוש קח לך ריש ועושר אל תתן לי בדרכך חייני ואספר מעשי יה אומר לה אלקי ישראל נותן לפתאים ערמה עשה עמי אות לטובה ונתת לעבדך לב שומע לא עתה יבוש יעקב ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל כי באלה חפצתי גם לי לא הם ולא שכרם הנח להם לישראל. אבדנו כצאן אשר אין להם רועה גלה כבוד כאלמנה דא כנסת ישראל והמלך לא ידעה ויסירה לב אשר לא הלך לקראת נכסים מאלפי זהב וכסף הבט משמים וראה כי שחה לעפר נפשנו הן גרענו מישראל קול הקריה הומה עניה סוערה היתד, מגבירה כי שבעה ברעות וכדי בזיון השביע את בני ישראל מדוע דרך רשעים צלחה בכל מלי דמוטב וגלות החל הזה לבני ישראל דברי שלום עם רעיהם דרכו חצם דבר מר קדחי אש מאזרי זיקות וגבר עמי יק ויהי שטן לישראל וכל מעשה עזיים הן הן עזי פנים בעלי אגרופין השמחים לעשור ז רע ודבר תמים יתעבו לקצות בישראל. מכין ועונשין שלא מן הדין וחכמת סופרים תסרח רימאם מאד בישראל. תן להם כםעלם תשלם השמים שועת עניים הנאנחים והנאנקים לאיש כמעשהו בפרוע פרעות בישראל ואתה השמע ויאנחו בני ישראל. וירם ולילה לא ישבותו מערצר רעה ויגון לא היו ימים טובים לישראל. השיבנו ה' אליך ונשובה כי ימינך פשוטה לקבל שכיבש אף הקב ה מטהר את ישראל שלח תשלח מלך ביסיו וכל מעשה תקשו וגבורתו ונקומה ונעלה ציון עיר ואם בישראל ובנד. וגבר ישראל המה יבנו מזבח ה, ההרוס טובו עליה מצודים והסירה את שמלת שביה מעליה אהליך יעקב משכנותיך ישראל ואת הבנים תקח לך והיו באוכלי שלחנך מן הזבחים ומן הפסחים כי בא מועד ויקרבו ימי ישר*י*ל עת האםף שה פזורה ישראל יצאו ברכוש גדול פי המדבר אליכם בלשון הקדש החותם בחדש איני לידודי וידודי ל י בשנת וזאת התעודה בישראל מתאבק בעפר לפני כל יודעי דת ודין יומי ולילי אנכי הצעיר יעקב כולי

12 מעה דוד גאון יי אח כ פונה הרב אל הקהל שאליו נועד הספר, וממשיך את דבריו באשפניולית. זד ספר תולדות ומאורעות מיום ברא אלהים אדם על הארץ. מטרת* בחבור זה היא, לבאר הדק היטב איך צריך להתנהג כל בר ישראל על פי מצוות תורתנו הקדושה וכן לסקור בקצירה את דברי ימי עולם ולהודיע מכל הקורות בו עד זמננו. כתבתי ספרי בשפה קלה בכדי שכלם יבינוהו. בו תזכרנה סגולות איך להטהר מעונות יסופר בהרחבה ובפרוטרוט על מעלת א / ישיא עצות טובות ומועילות לנפש ולנוף, ובמקום המתאים אבאר את פרשת הבריאה עניני מתן תורה מהות המן וכר. בין השאר יכיל הספר ידיעות על חכמות התבל וידובר בו על תנועת הגלגלים וגדלם שמות הרקיעים וסדריהם סבוב השמש את הארץ מקום הלויתן ופלאיו, איך מתהוים הכסף הזהב והפנינים, חשבון רמיח האיברים ותפקידם, הסבות המביאות ללהוי חמה ולבנה ועוד כהנה. נאמן לשיטתו אשר קבע לעצמו הוא רושם כל דבר במקומו הנכון. בסדר בו», נכנסה ההגדה של פסח בתוספת כאזר והערות מחכימות וכל ההרצאה משולבה כשלהבת בגחלת עם פרשת יציאת מצרים. והלאה בסדר נשא באו פרקי אבות ופירושם בשים לב אל המנהג המקובל בקרב היהודים הספרדים לקרא במסכת זו בתרגום ובנגון בבתי הכנסיות בימי הספירו., אשר בין פםח לשבועות. מתוך הרצותו את דבריו יש ונזכר הרב הנכבד לפתע, במעשה זה אנ אחר שלדעתו יוכל הלה להועיל במטרו להסברת הענין ביתר טעם. וככה הולך ומעשיר את ספרו גם בהמון מעשיות גדולות וקטנות שכל אחת מהן הוא פרק מוסר קולע^ רב נוחם ורב תבונה. ראוי לציין כי ספרי מעם לועז על התורה בראשית רברים/ מכילים יחד מאה וחמשים מעשיות שונות שלוקטו מכל הספרים שבכל הזמנים. והלאה: עתרח בעונות נתרוקן העולבם היהודי מדעת אלהיבם, במרה שאין לתאר ולשער, ולפיכך מעטים הם האנשים היודעים לקרא ולהבין פסוק אחד כדבעי ומה גם משנה אחת כהלכתה. משום כך כל המזון הרוחני אשר הורישונו קדמונים אין בו כדי לכלכל את הצבור הרעב והצמא לדבר ה. כי לרגלי הזנחת קניני התרבות זה עידן ועידנים נשתכחה לשון הקדש מפי העם ואפילו אלה הקוראים בספר/ לא יבינו ולא ירגישו את אשר יגידו ויבטאו. מיום ליום מתמעט הלמוד והתורה הולכת ונדחקת לקרן זוית. ובעקב הקרירות אשר השתררה בלבבות גם הרגלי המםרת היפים הולכים ונעלמים ויאבד עליהם כלח. כמה מאחינו אינם יודעים את מהות הפרשה ותכנה. אשר להנהגת היהודי והחובות המוטלות עליו בתור שכזח, אין מי שיבין וישמע דיי פשוט בשלחן ערוך מפאת אי ידיעתו את לשון אבותיו. ובכוא האיש הישראלי מחנותו וממקום עבודתו יומם לביתו בקרב משפחתו, אינו מוצא מה ללמוד אמנם ספר עין יעקב למהר יי בן חביב ו שלחן ערוך לר י קארו הם נוחים ומובנים לנפש שומעם, אך בשבילו גם אלה עמוקים ומפאת העדר ספרים אחרים יישן וירדם. בלילות החרף, הוא קם באשמורות ואינו מוצא במה לבלות עתותיו הפנויות עד יאיר היום, וככה יחלוף זמנו בהבלי העולם הזה ובשיחוד. טפלות וםרות טעם. אמת הדבר כי אחד מחכמי הדור הקודם פרש את השלחן ערוך בלאדינו והדפיםהו באותיות מרובעות מאירות עינים למען ירוץ הקורא בו וליתר זהירות נקדהו שיוכלו להבינו זקנים עם נערים וכך עשו עם הספר חובוח הלבבות

13 משכיות לבב יא שונים נפוצו בקהל מפני טעמים אלה לא לרבנו גחיי הדיין ז ל. אולם םפרים ומשונים, והעיקר כי כותביהם השתמשו בשפה אשפניולית קשה ובלתי ברורה לצבור היהודים בתוגרמא, אנטוליה וארצות ערב. בפרט הםפר שחבר ר משה אלמושנינו ז ל *ריג ימינטו די לה ב ירה (הנהנת החיים) שהוא ספר יפה עד להפליא, אלא החבורים הקודמים לו. 1) קלה ומובנת, ויהי גורלו כגורל שגם לשונו לא היתד! בלי נוע ואין להם במה לבלות ואחרים ויש כמה זקנים וחולים כלואים בבתיהם ספרים מלאות וגדושות נחלת אבות, אינם נוגעים שנמצאות ברשותם אצטבאות ויקרים מאד מתגוללים בהם הואיל ולא יבינו תכנם. ספרים אלו מהם חשובים במקומות מוצנעים ככלי אין חפץ, על זה בשרי יכאב ונפשי עלי תאבל. לפרקים התמימים מפי הרב והחכם הדורש לפניהם לכן כל אשר ישמעו והנם רחוקים מכל נראה להם חדש, כי לא קראו בארבע ועשרים ובשלחן ערוך/ על אבותינו, הנסים שעשה היצירה, ואין להם ידיעה כל שהיא ממה שעבר מעשי להם השוכן מרום בדורות הקודמים, ומזמן יציאת מצרים ועד הנה. אלו הן הסבות ולהתמסר לעבודה זו תקון ותרופה למחלת הדור, המכריעות אשר עוררוני לחפש כהלכתו בלאדינו, פרק פרק במקומו וצריך להקדים שכל התנ ך יבואר המיגעת. בתוספת פרושים מהש פ והמדרשים ושאר ספרי חז ל וכן חרושים ודינים השייכים עפ יי וההוראה, היהדות עולם בדרך גהילים עמודי לגוף הענין. בחרתי ללכת ומותרות אלא חובות ספריהם של הרבב ם ור י קארו, שאינם דברים של חםירות הכרחיות על כל בר ישראל זרע קדש, שעליהן אין להוסיף ימהן אין לגדוע. ספר זה יחולק לז חלקים והם: א בראשית. ב שמות ויקרא. ג במדבר ודברים. ד נביאים ראשונים, ה-נביאים אחרונים. ו-תרי עשר וחמש מגילות. ז כתובים. 2) ובמקום אחר יאמר:..., דעו והוו בטוחים שכל התוכחות אשר תמצאו אל תחשבו בספר זה גם מה שאנכי מעיר לאחי בני עמי בענין המצוות המעשיות, שכן וכל לאחרים להורות שאלו הם דברים אשר בדיתי מלבי כי איני ראוי ליםר ולהוכיח והלואי ומצאתי מי שייםרני אף יוכיחני על פני וידריכני במענלי צדק ומישרים בטרם אלך ואינני. אך זוהי ירושת האבות היקרה אשר הורישו לנו בחסדם הגדול, ואני אספתי את החמר מתוך הכרה עמוקה שרב אושר צפון בו לרורשיו. אח*כ מונה הרב כולי בעשרה מאמרות עשר תועליות שונית אשר יוכל להפיק מספרו כל הקורא בו ואלו הן: א. יתבררו ויתלבנו לו טעמי המצוית שהן חובה על כל אדם מישראל. ב. יבין וידע את נפלאות ה אשר עשה לאבותינו בימי קדם וכן בכל דור ודור. את אשר תעשיר יריעותיו אף תגביר השבוע ג. יתרגל ללמוד את פרשת אהבתו לעמו. ד. כל שאלה אשר תתעורר לו בקראו בתורה ימצא את פירושו הנכון פעם בקצרה ופעם באריכות בםפר מעם לועז. 1) נדפס לראשונה בשלוניקי שנת שכ ד בדפוס יוסף יעבץ ואח כ יצא לאור באותיות לטיניות ע י שמואל מנדים די סולה יוסף שפרוט גבאי ויהודה פיזא אמשטרדם תפ ט כולי להגשים את רעיונו זה וממשיכי פעולתו מצאו לנכון 2) כידוע לא זכה הרב לשנות את התכנית הקבועה ולהתגדר ביחוד בספרי התורה הרב ארגואיטי החל לכתוב ספר דברים אך נטרפה עליו השעה ולא הספיק להביאו לידי גמר

14 יב משד. דוד גאון ה. ילמד וישתאה וישתומם על המלחמות שהיו בימי קדם כתקופות מלכי ישראל ונביאי האמת והצדק. ויוסיף לקח, בקראו איך יוכל האדם פתאם לרדת אם הוא סוחר יחכם ו. מנכסיו. ז. ישתעשע כםפורי המעשיות המובאים מהגמרא/ מהמדרשים וכל שפרי הראשונים והאחרונים. מהן יקח מוסר השכל וכל דרכיו יכונו. ח. יעמוד בסוד קדושים ויבין מהותו ואיכותו של בית המקדש בימיו. ט. תבוארנה לו כל מעלות התורה שבכתב ושבעל פה. י. יתענג לדעת מעלת עשית המצוות שכר ועונש. וההפרש שיש בין עולם הזה לעולם הבא. בטרם סיימו את הקדמתו מזכיר הרב המחבר בקצרה מה יהיו תנאי הדפסת הספר וסדרי ההכנסה וההוצאה. ראשית, הוא שמח להודות לאל על כי הקרד ז לפניו *את הגביר המרומם הישיש ונשוא פנים רודף צדקה וחסד כמה ר יהודה מזרחי, שהואיל להדפיס את הספר הזה להיות מזכה את הרבים ובטובו הגדול השקיע בעסק סכום כסף מסוים וידפים אלף העתקות. מזה עובר לפרוט תנאי ההדפסה בעתיד: להוי ידוע כי בין בחלק זה כמו בשאר החלקים אשר ידפסו בע ה עד ראות אור כל הארבע ועשרים, הכסף אשר יכנס מהמכירה יוקדש להוצאות הדפום הדרושות, ומהעורף אם יהיה כזה, יותן דבר מה למחבר הספר בתור שבר טרחא כפי שנוהגים ליקח שליחי א י היוצאים למםעיהם. בל שאר ההכנסה יחשב לכסף קדשים אשר יתחלק לששה וינתן חלק א לירושלים, חלק ב לחברון ת ו, חלק ג לצפת ת ו, וכוי. בעיקר מוטלת החובה לדאג לקיומם של חת ח אשר בערי הקדש הנ ל. חלק אחר יותן לת ח של הסגר קושטאנדינא. הכסף ימםר למשמרת בידים אמונות, ומפירותיו יחלקו שנה שנה להקדשות בהתאם למבואר. ואנא, אם תראו בספר איזו טעות תקנוה, ותדינוני לכף זכות הואיל ומהרתי לגמרו בהקדם מתוך פחד ומורא פן תדבקני הרעה... ויקדימני המות חס ושלום. הוא משלים אח הקדמתו הספרדית במלים אלו: ועל דבר אמת חתמר וי שמי, אנכי הצעיר יעקב כ ו ל יי ב ח ד ש א ל ו ל ש נ ת ו ם י מ נ י ל כ ן ש מ ח ל ביי ויגל כבודי, אף בשרי ישכון לבטח. חששו של הרב הנכבד בסוף הקדמתו לס בראשית לא היה חשש שוא. הוא הרגיש בכל המתרחש סביבו/ אך לא עצר כח להמלט מגורלו המר. כל כמה שהזדרז בעבודתו הענקית הלך וקרב קצו. הוא עסק אז בחבור סדר שמות ובהגיעו לחציו אחזהו השבץ, וימת פתאום קצר ימים ושבע רגז. ו) את עבודת הר י כולי המשיך אח כ אחד מחבריו הנאמנים, הו» הרה ג יצחק ב ר משה מאגריםו תושב קושטנדינא יעיא. הנ ל הביא לידי גמר את ספר שמות, אשר נדפס בקושטא בשנת תק ז. 1) נ ח שנה היו ימי חיי הרב עלי אדמות נולד בקושטאנדינא בראשית שנת תל ד ונפטר קזם ביום י נז מנ א שנת תן כ f

15 משכיות לבב יג ב. הופעתו והפצתו ספר בראשית בשער: פירוש הארבע ועשרים, מבאר את הנהגת החיים של האדם בהתאם למצוות תודתנו הקדושה, וכן כל מה שעבר על העולם, נכתב בשפה שכלם יוכלו להבינה, וזהו ספר נחוץ מאד וכאן ביאור םפר בראשית. ומי שרוצה ירידעת את התועליות היוצאות ממנו, יקי א את הקדמת המחבר וידע הכל. מסביב לשער הםפר הובאו הפסוקים הבאים: בי וך אתה ה למדני חוקיך כי לקח טוב נתתי לבם תורתי אל תעזובו ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי לםשפטיך יחלתי אשרי ש^ל יעקב בעזרו שברו על ד ז אלהיו נחלת* עדותיך לעולם ששון לבי המה ידיך עשוני ויכוננוני דקבינני ואלמדה מצוותיך יהי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש עת לעשות לה הפרו תורתך קרוב אתה ה וכל מצוותיך אמת. וסימנם בכ ו אני יעקב. בזה אציין את המהדורות של כל ספר וספר לפי זמנו ומקום הדפםו. אדוננו תמימה (ת צ) לפ ג, רתחת ממשלת ש נ ת א, נדפס בקושטנדינא ש נ ת שולטן אחסר, בדפוס המחוקק הר ר יונה בכמוהר ר יעקב. בסוף הקדמתו שלר י כולי, םומן תאריך ה ופםה הית עירדה (ת צ) ובחתימת הספר תם ונשלם בחדש אלול שנת ל ב ט ה רר ב ף א ל י לפ ג. (ת צ) ע י המסדר העוסק במלאכת הקודש אברהם בכמוהר ר יהודה ליב יצ ו, ואברהם בכר יהודה אלפאנדארי יצ ו. הפועל העוסק במלאכת הקודש אהרן בכר יצחק נ י ונסים בכר חיים נ י. תמצאו וזו הקדמתו למפתחות הספר: אמםר לכם בזה מפתח חדש, נחוץ ומועיל שלא תוכלו להתקים בלעדיו. בעזרתו, בנקל כל מפתחוח אלה לפי םדר פרט שתרצו בםפר זה, תכנו ומקומו הקבוע. ערכרתי חלקי הספר, ד זכולל י ז סעיפים שונים, ואלה הם: מציאות כל פרשה בקצרה, ומההקרמה המנוסחת שעליה תבינו תכנה וענינו :. רשימה מפורטת על מצוות עשה, ב. רשימה מפורטת של מצוות ל» רתעשה, :. דיני הברכות, ה. תכן המעשיות שבספר, ו. ציון מקורות המכתבים ש,.ורגמ, כאן, ז. עצות ותוכחות בענינים, ששונים בהם שלא מדעת, ח. מעות לתקון מטעויות שנפלו בםפר, הן מצד המחבר בעצמו שהטעם על כך באר בהקדמה, והן טעויות המדפים, בהחליפו האותיות והמלים, ט. הענשים על איזו עונות, י. מעלת ארץ ישראל יא. טעמים לכל קושיא הטעונה ברור ופתרון, י ב, עצות ידיד טובות הנועדוח לבעלי נפש המדקדקים במצוה קלה כבחמורה, והמקבלים עצת זולתם י ג. הדרך לתשובה לאיזו עונות כבדים, י ד. חרושי העולם, ט ו. פשטים יליפםוקים אחדים שנתבארו כבר תוך כדי ההרצאה, טיז. דיני העסקים והמסחר. י ז. דיני.נדרים ושבועות, וכפי הסדר כאן נעשה גם בשאר ששת החלקים דבר לא יעדר. רשימת המעשיות בספר בראשית: באלכסנדר מוקדון ששאל עשר שאלור ז לבני דרום וממםעו להרי חושך,

16 יד משה דוד גאון בתלמי המלך בעת שתרגמו לו את התורה ליונית, באיש שהיה עונה אמן בקדושה בקול ובריצה- בבעל בית שהיה מביא את בנו לביה כ ומרשה לו להשתולל בלי ללמדו לענות אמן באיש שנצל ממות ע י ברכת הלבנה, במלך ששאל ט ו קושיות בענין הנהגת העולם ומה שענו לו ברי יוםי בן פזי ובעל אכםניתו, בר יהושע בן חנניא שנשאל ג שאלות באיש שנזהר ללבוש ארבע כנפות ונצל על ידה מעבירה, במלך אנטונינום שסעד בבית רבנו הקרוש בשבת בחולה שהלך לביר ז תפלתם וראה יהודי מתרפא ע י גויים באנטונינום המלך ששאל את רבנו הקדוש על מלחמת הגוף והנפש, בפלוםוף שרצה לרעת לזמן הריונו של הנחש בר יהושע בן חנניא ותחבולתו כדי להביא את ששים זקני אתונא אליו כרבן גמליאל שברך את בתו שתלך ולא תשוב בחכמים שברכו את בנו של רשב י במלים אלו: תזרע ולא תקצור יהפך ביתך ולא יושקט שלחנך/ בתלמידים שטמאו שפתותיהם בדברי בלע בשמעון בן שטח שראה איש רץ להרוג אח חברו, בר חיא שבימי חליו בא ר יוחנן לבקרו באיש פקח שבחכמתו השתלט על מצרים בנחום איש גמזו בנשאו את מנחת היהודים למלך שנגנבה ע י שודדים ומלאו ארגזו עפר בהרמב ם שהרג אר ז רופא המלך עם מעט מי שושנים באיש שצור. לעבדו ארת כידי נכסיו בתנאי שבבוא בנו יורשה ליקח מה שברצונו, ברי אלעזר שהיה מכיר בגנבים בר יהושע כן לוי שחפץ לקלל את שכנו הרע בר מאיר שהיה מתפלל כי ימוו ןו שכניו הרעים. בריש לקיש שנשא על כתפו של אדם זר, בחכמים שהזדמנו במשתה של רבן גמליאל, ברב הונא ששעבד את חגורתו בשביל לקנות יין לקדוש, ספור הנם שאדע ליהודים בימי רשב י שנגזר לבטול השבת המילה והנידה בדוד ד זמלך בהיותו בבית המרחץ וראה עצמו ערום ממצוות. בשר גדול רומאי וצורר היהודים שגזר עליהם להשמידם בבן מונבז המלך שנמול ואח יכ נלחמו אחיו בו, במונבז שחלס אוצרותיו בזמן בצורת, בימי עלית בבל שהיו מתערבים גויים עם יהודים בעת הבאת הקרבנות, בעשיר שהשיא את בתו ג פעמים ובידיייד* החופה כת החתן בזמן הולדרתו של רבינו הקדוש ברי יוחנן בן זכאי שבקרוד זו תלמידיו ומצאוהו בוכה בבנו של רבן גמליאל שחלה ושלח את ר חנינא בן דוםא שיתפלל עליו, בבנו של ריביז שהיה חולה ובקש את תלמידו לבקש עליו רחמיכם בר עקיבא שבקר את תלמידיו וכבד את חדרו וערך מטתו בר עקיבא שנרתקף ע י גשם סוחף בדרך/ בבנו של ר יוסי שהבשיל תאנים לפני בוא עתם בשלמה המלך שהתאוה לרעת את מקום השמיר כי הצטרך לו כבנין בית המקדש, בשלמה המלך שהיו לו שני סופרים ושלחם ללוז בבדי להצילם ממות/ באיש שקפץ מהגג בשביל לשמוע קדיש ולענות אמן, בר עקיבא שמצא אדם מת עמום עצים על גבו בר מאיר שירא להשליש ממונו בירי בעל הבית והחביאו במעבה האדמה בשלמה המלך שיםרתו אמו בילדותו/ בר בנאה אשר מפאת חכמתו העצומה מנוהו לשופט העיר ברבנו הקדוש שפתח אוצרותיו בזמן היוקד בר ברכיה שקבל איש נכרי כביתו ברבנו הקדוש שרצה להחרים איש בדוד המלך ביום פטירתו, בחסיד שהיה לומד במסכת חגיגה בבן המוכס שנעשה לו כבוד במותו, בר יהודה שהחריבס ת ח אחד בעיד* שבם רע, מעשה בפטירת רב הונא ברב כהנא בברחו מבבלי לירושלם, בחסיד שהייה קבור עם רשעים, בר אלעזר בן רשב י ייסוריו ופטירר תו,

17 משכיות לבב טו ברבנו הקדוש שלאחר מותו היה בא לביתו בכל ליל שבת לקדש אחאי שחפרו בקרבת קברו וגער בעובדים על היין/ בר בנםיונות המכשפים המתבטלים ברתוך המים, בר פנחם בן יאיר שהלך בשליחות פדיון שבויים ונעשה לו נם בעברו את הנהר/ בר ירמיה שאבל תאנים בלי להוציא מעשר. בסוחר שנכנס קוץ ברגלו, בפטירת רבנו הקדוש באבא חלקיה בבוא חכמים אלי שיתפליל בעד הגשבם, באנטונינום המלך ששאל עצת רבנו הקדוש ע ד המלכת בנו, בהנ ל שהתחבא במערה עם רבנו הקדוש, ברבן גמליאל שנשאל ע יי גוי מי ימלוך אח כ כרב הונא שיינו נחמץ, במלך אשר הרשה לבנות את בית המקדש ואחיכ חזר בו והתחרט, בעוף שהגיע לשמי ארץ ישראל ולא ידעו אם כשר הוא או טרפה, בר ישמעאל שכננו הביא לו פירות, בתושבי עיר רומי שרצו לצאת ממנה מחמת עול המםים הכבד. ברבא. שאליהו הובילו לגן העדן ואח כ התעשר. בחלוקי הדעות ש טררו בין ר יהושע ורבן גמליאל והושיבו על כםא הנשיאות לו נם. בכושי שרצה לגרש את אשתו כי ילדה לו בנים את ר איעזר בן עזריה ונעשה לבנים. בעלמה שנפלה לבור וצעיר אחד םדר עמה תנאים בכדי להצילה. בר חיא ששאל על אביו והשיבוהו אמך דורשת בשלומך. בר חיא שראה איש לבוש טלית ותפלין ומתחת למדיו חגור חרב. ברשביי ובנו שהיו במערה זמן רב, שקועים בתוך ההול ועוסקים בתורה/ בקראי אחד שלעג לרשב יי ונענש, ברבו של ר יהודה שראף עם שוחט עם הארץ. בחםיד שנשא אשה רעה ויצא אח כ לתרבות רעה/ בר יוחנן שהיה מתרחץ כגהר וקפץ איש זר לתוכן בחשבו ע י גוי להדבק בעבורה זרה הואיל וכתוב אחדי רבים שראה עלם יפה שלא שהיתר. אשה, בר יהושע בן קרחא שנתבקש להטות בשמעון הצדיק התגלח בר עקיבא שהיה מחלק צדקה בסתר ופעם בראות אוחו העני נמלט מפניו והתחבא בתוך התנור באיש שהתאהב באשה זרה והניחוהו למות וגזרו חכמים שלא יביאוה לפניו ברב פפא שנתבקש ע י גויה לישב על גבי, מטתה בזוג נאהבים שנשבו ולא נגע החתן בכלתו מפאת העדר כתובה בהלל בזמן עניו בר עקיבא ואפן השתלמיתו בתורה, על הוכוח שהיה בימי רכב בם בכדי לברר ולדעת המרות הטובות שבארם, באיש שהעליל על אשתו בכדי לגרשה בלי כתובה, בעשרה הרוגי מלכות, בבר הדיא שנודע כפותר חלומות, בשליח ארץ ישראל ששמר את קערת הכסף בתוך כים התפלין בבעל בית שנשאל מאת שכירו לשלם לו וענה שאין בידו ודנהו לכף זכות, במלך ששלח את שלשת בניו לסובב בעולם! ולעשות איזו פעולה טובת בחםיד ששאלו המלך מה גדל רכושו אשר אתו בר יוחנן ותלמידו בר יוםי בהיותו מהלך בדרך וראה עץ פרי משוכלל, באיש שמת ביום ה לשבוע/ וצוה שיקברוהו בערב שבת בין השמשות בחשבו להנצל מחבוט הקבר ברי אבא שראה איש ישן תחת אילן ולאחר התעוררו וצאתו משבש עבר נחש באותו מקום והר התמוטט והתפורר. ב. נדפס בקושטאנדינא, בשנתתק ח. בשער אומר המו ל: בהיות ם זה נכבד נחוץ מאד הרפםנוהו פעם שניה כרי שיהיה מצוי לקונה. פה קושטאנדינא חחת ממשלת אדוננו המלך שלטן מחמור יר ה ש נ ת ב שיר ו מיום אל יום ישועתו לפ ק, (תק ח) בדפוס האחים בהיר ראובן והר י נסים אשכנזי בני המחוקק כמחיר יונה בכמוהר ר יעקב זלה ה.

18 טז משה דוד גאון מסביב לשער: אשרי שאל יעקב בעזרו שביו על ה אלהיו. נחלתי עדותיך כי ששון לבי המה, ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך. יהי לבי המים בחוקיך למען לא אבוש. עת לעשות לה הפרו תורתך. קרוב אתה ה וכל מצותיך אמת. ברוך אתה ה למדני חוקיך. סימן אני יעקב. בסופו: על ידי המסדרים במלאכת הקדש אברהם במוהד ר יהודה ליב יצ ו ונסים בכר חיים אשכנזי יצ ו, הפועל העוסק במלאכת הקדש מרדכי בכר אברהם אשכנזי ויוסף בן אברהם אבינו ע ה. ג, נדפס בקושטאנדינא תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן מחמוד [ב] יר ה, שנת י ג ל י ע לן ב י ש מ ןץ ישראלי(תקפ נ) לפ ק, אורטא קיואי בדפוס של עראפ או גלו בוגום, ע י המשתדלים החכם השלם והכולל כמה ר רפאל ב. משה הלוי, והחכם המעולה כה ר אברהם ב. יחושע ברוך. פעלם זה הורם על נם ע י חברי ביה ד בקושטא הרבנים משה מורגונאטו, אליהו עניו, וחיים עובדיה נתן 1) ותשלם המלאכה ביום תשעה ועשרים, לח םיון, בסדר כי שכר הוא לכבם חלף עבודתכם מהאי שתא ח זיקיו ויי א מיץ ליב ב כ ם לל ה מיייח ל יים לה (תקפ ג) לפ ק. תם ונשלם בכח האל ע י המסדר דל ושואל יצחק בן אברהם עוזיאל ם ט. בפנים: בהקדמת המוציאים ליאור סומן התאריך כי חילן ליייש ר איל ה ן א ליצירה, פה עירנו קושטא יע א ברוב עוז ושלום. כולל רל ט דפים גדולים 2) וזו הכתבת אשר בשער: םפר מעם לועז חלק. ראשון, אים דיקלארו דיל ארבע ועשרים אין לאדינו דאנדו אה אינטינריר אייל ריז ו דילה ב ידה קי דיב י די ריז ירםי לה פריםונה כיגון קומאנדו לה ליי םאנטה אי טאמביין אה םאגייר די טגךזלמך פאםו איניל מונדו איםקריטו לון אב לאש קלאראש לך טודוש פואידין אינטינריר אי איש ליב רו מויי מינישטירוזו אי איםטי איש איל דיקלארו די ספר בראשית, אי קיין קירי שאב יר לום פרובייג ום קי סי ריםיב ין דיאיל קי מילדי לה הקדמה דיל אינג ינייאדור אין דיטו ליבידו אי סי אינפיורמארה די טורו פור אינטירו אי פור סיר ליבידו מויי אישטימאדו לו טרושי ון טריםירה ב ים אה לה אישטאמפה החכם השלם והכולל מוהר ר רפאל בכר משה הלוי הי ו והחכם המעולה הר אברהם בכר יאושע ברוך הי. 1) תהלתו ופעלו של ר אליהו הנ ל נזכרו בהקדמה לספר קול שחל להרב שבתי אקשוטי מקושטא שנדפס יחד עם ס בני ישחק לאחיו ז יל ירושלים תרמ ד. כדאי להעיר כי בהשתדלותם ובתמיכתם המוסרית של שלשת הרבנים הללו חברי בד צ במשך תקופה ממושכת יצאו הרבה ספרים באשפניולית ביניהם ס תולדות אדם שהוא תרגום ספר הישר קב הישר בשנת טוב לישראל (תקפ ג) לפ ג ועוד 2) בדף רל ג ע ב הובאו שני שירים : האחד שארקי איג אש לחן ייאן באשטי ממורינו החכם השלם הדיין המצוין המשורר כמהר ר יצחק הלוי נר ו ושמו חתום בר ת השיר המתחיל: יה סלח לחטאתי ואשמתי והשני-שארקי ניאוס טלחן מיראק אולדום סי משה חזק מתחיל מושיע מבטן גוחי בך שמתי את מבטחי

19 משכיות לבב יז בזה הםכמרת רבני וגאוני קושטא יע א על הספר: ישראל קדושים כלם אנשים גזע ישישים, צאן קדשים. מראש מקדמי שתו בצמא, רוח אלקים בחכמה, דברי חכמים קול דפריש מרובה. אמור רבנן בטעמא, ודבר ה היה יקר טעם כעיקר ידתת לפתאים ערמה. דברים המושכים לבו של אדם ומלבשתו ענוה/ כל אנש די יקרי כתבא, ומוכיח לאדם מומו עד שמחזירו למוטב לרעותא הטובה, אך ורק אז העם נזורו אחור באין מבין אמרי בינה לשון הזהב ורבה העזובה עד שהעיד ה' רוח נדיבה פה מפיק מרגליות שקדשוהו שמים קדושתו מרחם, להבין וידהורות הדברים עתיקים ויעתק משם מאיר לעולם, ד!א חםיד הא עניו רב חיליה ורב כמהר ר יעקב כולי זצ ל. ויעקב נשא ונתן עול תורה כל הרוצה ליטול תלמודו בידו מקטנם וער גדולם, זכה, וזיכה את הרבים הקטנים עם הגדולים והגי נשי יחד כלם, ויאור להם בחברון בחב ר עייר וקדיש םפר כתב איש רבי םפר מעם לועז מוניטון שלו וייף בגדלו בשפררא קם בשפ ר בראשית, דברים העומדים ברומי של עולם, ופתח להם פתח כפתחו של עולם. ואחריו החזיקו כי סמכו רבנן דפקיע שנזייהו זלה ה, עלי במחשבה ואמיץ לפעלא להדפיס תמימים חמשה חומשי תורה, וישמתו העם שמחה גדולה וברכו בתורה תחילה וסוף ליהודים היתר, אורה והקדישו את קדוש יעקב ברוך שככה לו ויעטר לו בעטרה שעטרו ז. ויהי כי ארכו הימים זמן זמניהם מיום שיצא טבעם יצאו מן העם ללקוט שושנים לקוח את ספר התורה ונעלם מעיני ויצמא שם העם ואפריין נמטייה ברב חנינא להבי תרי גברי טובים השנים הראשון אדם יקר ח וץ הגבר הוקם על, על כיד שכיות החמדה נטע נעמן ודין כצבי הן טבי, הדר הוא החכם השלם והכולל כמה ר רפאל ב. משה הלוי יצ ו, גם את השני איש טוב הוא הוא הח המעו הר אברהם ב. יאושע ברוך נר ו. שניהם כאחד טובים דברו על לב בעל מזבח הדפום האומן ידוע בכפר אורטה קייואי יע א, הנקרא עראפ אוגלו בוגום, ויפתוהו בפיהם ובלשונם להעלות על מזבח לועז בעלול במקרא, ובעל הדפום הנז ראה מעשה ונשכר, הדפום האי שופרא משפירי שפירי שפר מעם וישימה לחוק חלקו! מחוקק אז ראה וישפרה, אך בזאת יאותו לנו האנשים לעשות יקר במלאכת הדפום הנ יז בהיותנו להם מאיר לעזור בכתבה די רשים מנן ב ד הבאים עה ח בעטייו של נחש ואר ש גזרה, כי מבלעדם לא ירים איש את ידו להטפל במלאכת הדפום של ספר מעם לועז כלו או מקצר זו עד כלות חמש עשרה שנה מיום תשלונמ המלאכה מהדפסת הםפר הנ ז, והנה אנחנו הוזקקנו לדרישתם משום יוקרא דלא ליתו לאימנועי ממצוה, ובאנו אל האר ש בגזרת נחש ששום בר ישראל לא יוכל להדפוסי הדרא הדר היקר הספד הנזכר עד כלות חמש עשרה שנה מיובש גמר הדפום/ אתייא זכירה זכירה, ושומע לנו ישכון בטח ושקט ושאנן והיה עליהו רענן הכ ד החותמים ב ס ד י וישבתם לבטח בארצכם ע נ ת כ י ח ו ק ליייש ר א ל ה ן א ליצירה, פה עירנו קושטא יע א ברוב עוז ושלום. משה מורגונאטו ם ט, אליהו עניו ם ט/ חייבם עובדיה נתן ם ט. 1) מפליא הדבר כי באותה שעה שאסרו חו ר וחברי ביה ר בקושטא בגזרת נח ש וכ ו, ששום בר ישראל לא יעיז להדפיס את הספר עד כלות ט ו שנה נמצא זה תחת מכבש הדפוס של אוטולינגי ושותפיו בליוורנו. קל לשער שהדבר הזיק לעסקיו המסחריים של המו ל אבל אפשר לומר בודאות שעצם המעשה הביא תועלת מרובה לצבור

20 יח משה דוד גאון נדפם בליוורנו שנת התקפ ג. וזו הכתובת שעליו: ך, םפר מעם לועז חלק ראשון. ריקלארו דיל ארבע ועשרים אין לאדינו, דאנדו אה אינטינדיר איל ריג ו דילה וירה קי דיביי ריג ירםי לה פריםונה סינון קומאנדה לה ליי םאנטה אי טאמביין אה םאב יר די טורו לוקי פאםו אין איל כובדו, איםקריטו קון אב לאם קלאראם קי טורום פואידין אינטינדיר, אי אים ליב רומויי מיניםטירוזו אי איםטי אים איל דיקלארו די םפר בראשית, אי קין קירי םאבייר לום פרובייג ום קי סי ריםיביין די איל, קי מילדי לה הקדמה דיל אינג ינייאדור אין איםטי ליב, רו איםי אינפ ורמארה ד* טורו פור אינטירו. נדפס לשעבר בקושטאנדינה יע א, והן עתח ליוקר מציאותו הובא לבית הדפום פעם שלישית, ע י איש חיל רב פעלים בנן של קדושים ה ה החכם השלם כמהר ר יהודה נר ו יאיר לעד בן לאותו צדיק הרב כמוהר ר אברהם קורייאט זצוק ל. פה ליווינו יע א, בשניז ז ה היש ע ף לה צדיקים יבואו בו לפ ג. כולל ר מ דפים גדולים. ו) Presso Otlolenghi E Comp. Con Aprovazione בהוצאה זו, אחרי הקדמתו האשפניולית של מהר י כולי, מתחיל ר י הורייאט, את הקדמתו הוא. תחלה מםפר בה בשבח מחבר ולספר, ואח כ פוחח בתפלה בעד השארית הנמצאה של שלומי אמוני ישראל, עדת אבירים קהלא קדישתא ק ק גיבראלטאר יע א, כלם גבורים שרים ונכבדים צדיקים וחסידים אשר נדבה רוחם לזכות את הרבים ולאדפוםי הדרא זאת תורת העולה םיהב ידבי עותרא םגי זהב ורוב פנינים, ויהודה עוד רד עם אל עטרת תפארת ישראל. איש אמונות רב ברכות עושה חסד לאלפים רחים ומוקיר רבנן הגביר המרומם אהוב למטה ונחמד למעלה כמהיר יהודה בן עולייל. גם ברכות יעטה איזי חביבי גברא דמארי םייעיה יקר דוה איש תבונה גביר בגוברין כמהר ר אברהם ביטון הי ו, ידו פרש שר גמר והקצה תרקיבה דדינרי כדי לזכות את ישראל, הנה כי כן יבורך אהובי הנאמן אח הרחמן נעים זמירות חכם לבב שלם במרות ובדעות כולל תהלות וכמה מעלות כמהר שמואל קונקי, אשר הוא עומד ומשמש בהיכל המלך בביה כ הגדול והמהולל הנקרא נפוצות יהודה. וזאת ליהודה על עסקי עתה באתי, ידי הרימותי ועטי הניפותי, טיב תתי שבח והוראה על מנתי, מנת חלקי ברוך אל ההודאות עושה נפלאות, לו דומיה תהלתי, אשר לא עזב חסדו ואמתו להוציא מחשבתי אל אור פעולתי. גלוי וידוע לפניו כי בכל כחי עבדתי להרים מכשול השגיאות טרחתי ויגעתי ובכן החי יתן אל לבו ידון אותי לכף זכות ואכל מפרי דתי, ויזרק הקליפה אם שגיתי רק אני נשארתי בצלותי ובעותי ולאשר בידו רוחי ונשמתי אחת שאלתי, יהיה בעזרתי להתחיי* ולסיים ספרים אחדים חלף עבודתי. ולאחר דברו בשבח המחברים של מעם לועז, מסיים את הקדמתו במלים אלו: זאת נהמתי ה דרשתי ולכל עדת בני ישראל תכון תפילתי לעת קץ יתן קולו ולא יוסיפו בני עולה לענותי, אנא ה' עד מתי עמך בצער יוכתו, ישישו 1) הוצאה הדורה ובהירה העולה והמצטינת במשהו על הקודמות לה החמר סודר כאן בשני מורים המשפט: והן עתה הובא לבית הדפוס פעם שלישית חוזר ובשנה בכל ספר וברוב המקרים אינו מתאים למציאות ההיסטורית

21 מ' & כ י ו ת לבב יט וישמחו המתהללים באלילים חושבי רעתי/ נא גבור שלח העז מקנך ואספתו אל תוך ביתך והיתה כבוד מנוחתי ישעך אלד ןים משיח צדקנו שלח נאי לעדתי. י בנה ה הראל ףייקיס ד גל ה דרתי, ק ולי ף דמעתי ריאה י גל י עקכ א ר ז ט ובתי, נר ישראל לא יכבה כן יפרוץ ובן ירבה פרק לקטן לא יסור שבט מי הודה :אם הח. פ לי' אור נא קריה נאמנה קטין לשן ארכובתיה דא לדא נקשן באין מבין אין חכמה ואין תבונה א ד ר ד ה א י ש ת א, עתה א ש י ב ש ב י ת יעקב זה כלל גדול לקרא שם בשם ה/ ולא ימוש ספר התורה הן אני מיחל לשמור דרך המלך מש ע ולא אט ע ה יהודה נר ו בכמוה ר אברהם קורייאט ה. נדפס באזמיר שנת התרכ ד..תחת ממשלת אדוננו הםדך ענדול עזיז יר ה, בדפום של החכם בן ציון בנימין רודיטי ם ט בכמוהר ר יהושע משה זצ ל בשנת ר ניי, רש מ ח י'לפיק. בהתנצלות המו ל אשר הדפים אח כל חלקי הספר נאמר/ כי בסיועם הרב של נדיבי אזמיר וקושטאנדינא, בעיקר הודות לעזררתו הממשית של הנדיב הגביר אברהם קאמונדו, נתנה לו האפשרות להנשים את פעלו ואין רשות לשום איש לחזור ולהדפיסם שנית, במשך ייב שנה. וחותם בשנרת ונ ע ל ה ב י ת אל לפ יק (תרכ ד). בסוף הספר סומן התאריך יביאוני ו ב קיו מ ה אל ה ר ק ד שיך לפ ג. ו) במבוא לספר, מציג המדפים והמו ל את פעלו בשפתו האשפניולית הצחה, שבו יאמר בין השאר: ולי נאה לברך ברוך שהחייני וקימני ועד כה עזרנ/ להדפיס תמימים ספרי מעם לועז שחובר עד פרשת עקב, ונדפס בדפוס ישן ובעזרת האל יתברך חזררתי והדנםתיו, ולא החסרתי דבר מן הישן מדבריהם של הרבנים הגדולים יעקב כולי יצחק מאגריםו ויצחק ארגואיטי זצוק ל, ומחובתי לברך את כל המסייעים במצור. רבה זו מתושבי עיר תהלה אזמיר. קושטאנדינא, ביניהם יאשון לציון איזי וחביבי שמחת לבי הגכיר החכם המעולה משה בכר יהודה יעלה, ואחיו הגביר החכבם יצחק בכר יהודה, יאיר נרו, שעזרו לי בעבודה הזו והלוו לי סך עצום? מען אדפיס על ניר משוכח הספר כלו, זכות התורה תגן עליהם אכי ר. ועוד עלי לברך את האחים המבורכים יראי ה בני הצדיק הנודע לתהלה מעלת הגביר החכם המרומם חיים יצחק חאטים ן קלארה. ומה יבורכו בניו בכור שלמה חאטים, נסים שלמה וישעיה. לספר זה באה הסכמתו של הרב חיים פלאגיי, ראש רבני אזמיר בעת ההיא, ונתנת כאן תמצית ממנה. 1) לפי מ קייזרלינג חלק מספר מעם לועז בראשית נדפס באזמיר בשנת תרכ ד בשם עקדת יצחק אני הכותב חפשתי הרבה אחר חבור זה ולצערי לא עלה בידי לגלות עקבותיו זקני העיר הנ ל אינם זוכרים ממציאות ספר כזה בחוגם גבם מ פראנקו רשם ספר זה ומציינהו בפירוש חבור של ד יעקב כולי אזמיר ד זוצאה מרתוך מעם ד יועז ר א ה ם פ ףו Essai sur L'Histoire Des Israelites De L'Empire Ottoman 271 עמ. Paris 1897

22 משה דוד גאון' -זאר ז לפנים בישראל השמש יצא על הארץ ויעמידה ליעקב לחק ולישראל המאיד לארץ ולדרים הני ספרי דבי רב מאירים ומזהירים מעם לועז כלילא דורדא מגילה מגילה נתנה אריש חמדה ללועזים בלעז הקורא כמתורגמן מעשה ידי אומן. זה יצא ראשונה חובר חבר רבא אילנא מידי אביר יעקב איש אחד מן הרמתים לתורה עשה אזנים מר ניהו בקורא להגיה להרב תנא דאורייתא בע ס משנה למלך דל מגלה עמיקתא ומסתרתא ובספרא דמאריח טב מר זקנו משה אמת ותורתו. השולח אמרתו הדר הוא לכל חסידיו. פרשן דתא נאמנים כל פקודיו מעלת הרב המובהק המאיר כברק כמוהר ר יעקב כולי ז ל המתחיל במצווז ראשון לכל דבר שבקדושה אשר פעל ועשה ידו פרש שר ספר בראשית ורוב ספר שמות פתח פיו ידבר חכמות אשר בדברו מעריב ערבים כתב אשורית דברי פי חכם חן לשון של זהורית בית יעקב מעם ואחריו ל יו קם כמוהו ממנו הוא כמעשהו רב מאד מחנהו מעלת הרב הכולל חין ערכו מי ימלל כמוהר ר יצחק מאגריסו זצוק ל אף הוא מכוין לגמור מלאכת שמים בעדי עדיים פתח לה פתחא בישראל תתהלל מסדר תרומה עד סדר במדבר דבר שהיה בכלל ככפיר יתן קולו אסף המזכיר הן הראנו את כבודו ואת גדלו הני מילי מעלייתא וכמה הלכתא רברבתא. ויבינו במקרא בשפה ברורה תורה שם לישראל שימה בפיהם למען ייטב להש ולבניהם אמרי בינה שפתי דעת קריה נאמנה בעבור ישמע העם. יבא הכתוב השלישי ויכריע צפונות מופיע. מוציא לע ז על הראשונים דין גל, רזיא ונהנים ממנו עצה ותושיה יבינו אל פעולות ה משפחה ומשפחה פעמים שבא בארוכמ טרח וכתב מסדר דברים עד והיה עקב מעולפת ספירים דין הוא הדר הרב הכולל זכד למקדש כהלל כמהר ר יצחק ארגואיטי זלה ה אשרי אדם מצא חכמה אמירה נעימה דרשונהו להני קראי כסיני חכו ממתקים ערוב פרשיות דברים המצודקים ויקרא באזני העם ולפי רוב השנים אינם בנמצא ורחוק מפנינים שואלים הלכו ויהיו נקראים רעביס גם צמאים מתי יבא לידינו והחכמה מאין תמצא ובהם נהגה אנו ובנינו הנחמדים מזהכ ומפז רב ישראל התאוו ממזרח וממערב. מי יתן והיה לאדפוסי הדרא תורה חוזרת זכה וברה. לזכות את הרבים בכל תפוצות אבני נזר מתנוצצות עד כי העיר ה את רוחו ועצם בכחו האי צורבא מרבנן יפה פרי תאר זית רענן כלביא יקום וכארי יתנשא לקרבה אל המלאכה. מאז הבוקר אימא חשיכה. הלא הוא החכם השלם והכולל בישראל להלל כמוה ר ן ציון בנימין רודיטי נר ו חתן תורה גופו מכובד על הבריות פה מפיק מרגליות. טוביינא דחכימי מרגניתא דלית בה סימי. מעלת הרב ועצום כמוהר ר יצחק קורי וכוי הוא עדיינו ויתן חנו בעיני כל העם בדין הוא שימול שכרו והנה ה נצב עליו לשמרו נצר מטעיו מעשה ידיו להתפאר ויטע אשל בבאר. כי מציון תצא תורה שב בנימין לעבדה ולשמרה רץ כצבי וקבץ על הגבאות איש איש ממקום פזורים בכל פאות לקבץ על יד לקוטי בתר לקוטי מאת כל איש אשר ידבנו לבו כללי ופרטי עלית על כלנה ד^בקר בהיכלו הגדול למ גדלי יד המרבה בעין יפה. ועליהו לתרופה נשיא ישראל העומד בפרץ עד י גולת אריאל נפשות אביונים יושיע ראש לסגנים והוא במלכים יתקלס ורוזנים. פאר הדור משגב לעתות בצרה מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות בחבה יתרה הגביר השר והטפסר החכם המרומם שהגיל לגבורות כמוהר ר ג יליבי אברהם קאמונדו נר ו אור יקרות נגיר על עם. ואשריהם ישראל לעיני בני עמי רודפי צדקה וחסד אל יחידי סגולה עיר עוז לנו אזמיר יע א לישרים נאוה תהלה. עושים מאהבה ושמחים מיהב יהבי לפי חשבון מספר ירחים זה יתנו מתנת קדשיהם צרורות כספיהם להדפיס תמימים את החוקים ואת התורות האלה

23 משניות לבב כא גדולים ועצומים באמת אמרו זריזין מקדימין עד מהרה יפה שעה אחת קודם להוציאם לאורה הזריז הרי זה משובח דנה שכרו אתו הון ועושר בביתו וצדקתו ועל כלם צויתי את ברכתי לכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם חדות ה היא מעוזכם ה צבאות יגן עליכם להחיות עם איכו השתא דא גזרה דאורירתא דלא ירים איש את ידו לא מינה להביאם אל משבח הדפום עד תום י ב שנה סחור סחור לחרמה לא תקרב נחש כרוך על עקבו ובקרבו ישים ארבו לטריקיה חויא פצע וחבורה ומכה טריה ושומע לי ישכון בטח ושאנן בצל שדי יתלונן ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים יראו עינינו וישמח לבנו ובהר ציון תהיה פליטה הבית בהבנותו ויאמרו הלל לה ישירו תהד יתו אודך בקהל רב בעם. פי המדבר פה אזמיר יע א בש א לחדש כםלו שנת יאמרו גאויך יי ה' אישיר ג א ל ם מיי ד צר לפ ג לחיים טובים ולשלום הצעיר חיים פאלאגיי ס ט נדפס בשלוניקי שנת תרנ יז/ בזה תכן השער כלשונו: ף, ספר מעם לועז בראשית. דיקלארו די איל כפר בראשית אין לאדינו דאנדו אה אינטינדיר איל ריזיו די לה ב ירה קי דיב י ריז ירסי איל אומברי םיגון איל קומאנדו די לה ליי םאנטה אי טאמביין םאבייר לוק סי פאסו איל אין מונדו קי אין מילראנדו לה הקדמד ן קי איםטאטפימוס אץ איל אימפיסיזיי די איל ליבידו סאביראןאיל גראנרי פרוב יגיו קי םאלי די איל, אי לאס טונג אם קוזאם די םינםייה מוראל אי דרך ארץ קי סי אימביזה די איל. קומפואיםטו די איל רב הקרוש כמוהר ר תחת ממשלת אדוננו המלך גאזי שולטאן עבדול חאמיד חאן ב. ידיה. יעקב כולי זלה יה. םאלוניקו 5657/ בא סימן ויהירדיעיתים ל בינ י ך ילב ני ב ניך איםטאמפאריאה עץ החיים. מבפנים: לא תסיג גבול רעך עד כלות עשר שניב ושארית ישראל לא יעשו עולה ושלי ב. איםטאמפאדו קון ליםינםייה דיל מיניםטיריו די לה אינםטרוקםייון פובליקה אין דאטה דיל 8 זילחאגיי 28/314 ניםן 313, נומירו 136. טודו םץייור קי קירה אבונארםי אין איל דיטו ליב רו/ םי אדריםי אל סי דוד יצחק סעדי קי סי טופה אין לה איםטאמפאריאה די עץ החייבם יכב ץ, או אין בוטיקה די ליב רום די ק ק מאייור יע א סאלוניקו הקדמתו העברית היפה של מהר י כולי, תורגמה כאן לאשפניולית בשנויים רבים והוכנסו בה מעשיות וכיוצא., כוללת 21 עמ. בסיומה נרשם התאריך שיל השלמת הספר ע י המחבר לילן ש מ ח ל ב י. (הת ץ) ליצירה. המו ל דוד יצחק סעדי/ מביע תודה וברכה לכל יחידי ותושבי העיר, עשירים כעניים. על תמיכתם ועזרתם בו/ בהמנותם לקבל בכל שבוע שני גליונות מהספר ולשלם תמורתם מיד, מה שיעודד אותו להוציא לאור את שאר הספרים בכדי לזכות את הר^ים ועקב זה ה יברכם בעושר וכבוד/ ובא לציון גואל במהרה בימינו אכי ר. בחיים ארוכים וסופם יהיה טוב בבנים/ נדפס בשני חלקים, ח א 518 עמ. ח ב 352 עמ. צורת הםפר שונה ונבדלת מיתר ההוצאות. בסופו של ח ב/ הובא שירו של מו ל מעם לועז אזמיו; המרפים ר בן ציון בנימין רודיטי שסימנו בן ציון חזק, המסיים בתאריך ה ר ק ד ש ך לפ ג וזה עלול להטעות, כאילו השלמת הספר הזה היתה בשנת חרכ ד ולא בשנת תרנ ז דוקא.

24 כב משה דוד גאון ספר שמורת א. נדפס בקושטאנדינא שנת תצ ג, כשנה אחרי מות מחברו. בכספי הגביר ייהודה מזרחי אשר סייע להוצאת ספר בראשית כמבואר בהקדמתו העברית של מהד י כולי ז ל. פרט זה נזכר גם בסוף ספר שמות דף שכ ה ע ב. להלן יוב^ הקטע הנדון במקורו. כולל פרשיות שמות-תרומה. ונחשב עד חציה לחלק א של ספד שמות. וזו הכתבת שעליו:.ספד מעם לועז. אים דיקלארו אין לאדינו דאנדו אה אינטינדיר איל ריג ו דילה וידא קי דיב י דיג ירסי לה פריסונה סיגון קומאנדו לה ליי סאנטה אי טאמביין אה םאג יר די טודו לוקי פאםו איניל מונדו, אי סיאה איסקריטו קון אב ל יאש קלאראם קי טודוש פואידין אינטינדירלאם אי איש ליב רו מויי מיניםטירוזו אי איםטי איש איל חלק שני, קי איש איל דיקלארו די ספר שמות אי קין קירי םאב יר איל ריג ו דיל ליבידו קי מודו אים אי לום פרוב יגיום קי סי ריסיב ין דיאיל, קי מילדי לה הקדמה דיל פרימיר ליבידו אי םי אינפ ורמארה די טודו פור אינטירו. נדפס פה קושטאנדינא אשד תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן מחמוד יד ה שנת ב צ א ת ישראל ממצרים בית *יעקב מעם לועז לפ יק. (תצ ג) בדפוס המחוקק הר יונה בכמוהר' יעקב יצ ו. לתשומת לב הקוראים הותיקים פרםם המו ל בסוף ח א של סדר שמות את ההודעה הבאה: אמד המדפים. עד פרק ז. שלפרשה תרומה לקט וכתב ה םינייור חכם מחבר הספר היקר הזה ונתבקש בישיבה של מעלה, ובעונותינו הרבים נפטר לבי ע ביום א י ט לחדש מנחם אב שנת תצ ב ליצירה, זכרונו לחיי העולבש הבא. אוי לו לדור שאבדו. על מה קודם צריך לבכותו, אם על מדותיו התרומיות אם על חסידותו וענותנותו שמן הנמנע לתאר כל זה במלים ועל הכל דבקותו בתורה שנפשו היתה קשורה בה ביותר. לכאורה אין כל הכרח לבא ולבאר סגולותיו הנעלות. תכונותיו האישיות ומעשיו הטובים כי ספרו זה רב הערך והתועלת, יוכיח על דרכו ושאיפתו בחיים, שהיו לשם שמים בכדי לזכות אר ז הרבים ולא חלילה בשביל טובת הנאה לעצמו. ואללי לנו שלא הספיק להשלים אפילו חלק זה. גס זאת למודעי שהרגלו של הרב המחבר ז ל ע ה היה? 1 כתב גליון אחד ולעבור עליו פעמים ושלש, ומוסיף על דבריו וגורע כפי הצורך והענין ואח כ שולח חמר זה אל בית הדפום. ואילו כאן מסוף פרשת משפטים ואילך, החל מפרק ל ב המתחיל ואל משה אמר עד פה לא הספיק להגיהו שנית, כי חטפהו המות. ואם יש איזו מגרעות שידינונו לכף זכות. 1) 1) נתנים בזה הדברים במקורם דיוי איל אםינטאדור די לה איםטאמפה אסטה איסטי קאפיטו שיטיבו די דיטה פרשה אקוג ו אי איסקריב ייו איל סינייור חכם איל אינג ינייאדור די אישטי ליב רו איסטימאדו אי ס ואי דימאנדאדו אין לה ישיבה די לוש סיילוס אי בעונותינו הרבים נפטר לבי ע אין יום א 19 לחדש מנחם שנת 5492 ליצירה זכרונו לחיי העוה ב מאיי דיל דור קי טאל פירדייו קי פור קואלו אינפרימירו אים ראזון די לייורארלו אי קואלה מדה טובה סירה

25 משכיות לבב כג חלק שני. תרומה פקודי. חברו החכם השלם כמוה יר יצחק מאגריסו. נדפס פה קושטאנדינא, תחת ממשלת אדוננו המלךשלטן מחמוד יר ה ש ו נ ת ת עליי ה ו ד מ ל כ ו ת לפ ג (תק ו ליצירה). מסביב לשעה נקבע הפסוקים הבאים: ויקרא בספר תורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. כי תשמור את מצוות ה' אלקיך והלכת בדרכיו. למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור. לא ימוש ספר התודה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור את כל הכתוב ם/ כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. ספר זה המשלים את חלק שמות יצא לאור בפעם הראשונה י ג שנים אחרי התפרסם ראשיתו, פרי רוחו של מהר י כולי. צריך להניח כי הפצרתו של הספד החלה בחתימה על גליונות בודדים מדי שבוע בשבוע ולכן נתעכבה הדפסתו זמן רב. ואולי היו גם גורמים אחרים/ אשר מנעו והפריעו בעד המשכת העבודה כסדרה. ביניהם יזכרו דברי המדפים שהובאו בסוף הספר ואלה הם: בהיות והרב החכם סבל נזקים בעונות, בתבעדות שהיו ושבהן נשרפו ספדי מעם לועז והכרחי הוא לחזור ולהדפיס מה שנשרף, וכן עלינו להתעכב עתה לבלי לגשת להדפסת ספד ויקרא בטרם נדפיס את הקודם לכך, ובעזרת האל/ בגמרנו את זה נתחיל ספר ויקרא, בתנאי שכל מנוי ישלם את חובו לשם כסוי הוצאות הדפום. כולל קכ ד דפים. הקדמת מהר י מאגריםו על ח ב מספר שמות..רחש לבי דבר טוב, יען כי נמצא בו דבר טוב, טוב אחרית דבר מראשיתו מכל הדבר הטוב, דבר שבקדושה לפתוח ראשון ויצא בכי טוב, אכתוב? 1 ך עשרת הדברים אין דבר שבקדושה פחות, מעשה ובתים מלאים כל טוב, והודות לה כי טוב. דבר צוה לאלף דור. חמדה גנוזה חמד מלך מלכו של עולם מימינו אש מרימירה פארה אפליקארלה קי סו חסידות אי סו ענוה טודו קי קוב דיםייו סו אלמה אעלה ליי מונג ו. אי נו איי אירה מונג ו די מונג ו אי סוב רי הכרח די אסליקאר טודאס סוס מדות טובות אי סוס מעשים טובים הי די אישטי ליבידו אישטימאדו קי אינג ינייו סי אינטיינדי קומו טודה סו כונה אירה לשם שמים פארה סיר מזכה את הרבים אי נו פור נינגון מודו די אינטיריסו אי גואיי קי נו אלקאנסו אג ושטאר אפילו אישטי ספר גם סאב ריש קי סו ריג ו די דיטו סינייור עליו השלום אירה די איסקריויר און קואדירנו אי פאםארלו דוש או טרים ויזיש אי פוג אב ה אב לאס או לה בואילטה קאדר, לוגאר סיגון סו הכרח אי דיספואיס לו מאנדאב ה אלד, איסטאמפה מא דיל קאב ו די לה פרשה די משפטים דיל קאפיטולו 32 קי אינפיסה ואל משד, אמר אשטה אקי נו אלקאנסו אה פאסארלו שיגונדה ב יז קי סי איי אלגונה קוזה די פ אלטה קי מוש ג וזגין לכף זכית ועל טוב יזכר שמו הגביר המרומ על כל מיני מעלה ל ישם ולתהלה אוהב התורה ולומדיה כה ר יהודה מזרחי יצ ו קי דיזבולסו סומא די מונידה פארה איםטאמפאר דיטו ליבידו פארה סיר מזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו אי סו זכות דיל סינייור חככש עליו השלו! יגן עליו ויאריך ימים דשנים ורעננים הוא ובניו ובני בניו בקרב ישראל אכי ר נאם הצעיר המסדר במלאכת הקדש אברהם בכמוהר ר יאודה ליב יצ ו

26 כד משה דוד גאון דת, רצה הקב ה לזכות את ישראל ויביאה אל האדם, הכל בכתב, מיד ה אצבע אלהים היא וו תורה שבכתב אשר שם משה דברי אלהים חיים, והיד כותבת מכל דברו הטוב. דבר בפיו. זו משנה אשר לא כתוב בספר- נאמרה לקרות ולא ניהנה כי על פי הדברים האלה ומילי מימםרן ליהוע ע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים והמה מתנבאים דור הולך ודור בא, ה לא ימנע הטוב. דבר מעיני הקהל ונעלם ממנו ולא קם נביא עוד בישראל ויט עינינו חסד בעד שארית הנמצאה, למען הקים את דברי התורה ויקומו מתוך העדה האיתנים מוסדי ארץ שנו חכמים במשנתם מפיהם, ולא מפי כתבם חכם עדיף כנביא וישכן ישראל בטח בדת שוכן עד וקדוש שמו רבנו הקדוש וח ש עתידות עתידה תורה שתשתכח מישראל ודעת קדושים בינה לעתים עת לעשור [ לה, ואסף איש טהור שכל את ידיו משכיל לאסף וכתב לו את משנה, אחריו יאיר נתיב נתיבות משפט זי תלמוד בבלי והארץ האירה מכבודו אורה זו תורה את האור כי טוב דבר ולא ישוב. זו הלכה, והלכה והיתד, הלוך וחסר והתלמוד כמו גלמוד באין מבין כי מפני הרעה נסתמו שריד וענה גאון יעקב תשתכח מישראל. אל ה ויאר לנו ראש עיניהן ולבן של< ישראל, לולי ה הותיר לנו גאונים ופוסק ם והמה בכתובים עשו אזנים לתורה שלא המפרשים פרש עליו אורו רש י ז ל אי בעית אימא קרא אי בעית אימא גמרא הן נכםין והוא נגלה. אחרון אחרון חביב רב עוד יוסף ויבן לו בית ראשון לכל בית יוסף, וזאת שנית לערוך שלחן הוא המשביד לכל עם הארץ על ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו ההולכים בתורת ה/ מי האיש החפץ חיים ואת מי יורה דעה משם רועה אבן ישראל, אל עין משפט חשן ישועות ידעת, ושמרו דרך ה שאל יעקב בעזרו ויב ו א ר בסוד מרע ועשה טוב. דבר הגורם. הן בעון צרות רבות צדרונו, והחכמה מאין תמצא ונעלמה ח י על ךא ודאי קבכינא אין חכמה ואין תבונה וידל ישראל. מאי מעיני כל עניות, עניות דתורה לא נשאר זולת דלת עם הארץ מצית אנשים מלומדה. וביום השבת החזן קורא פרשיותיו עם הצבור לא ידעו ולא יבינו מד, הלשון אומרת מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, חול יחול השלחן ואין ערוך אליו יהי שלחנם לפניהם כמשא כבד לשאת את השלחן שאין הפהיכלוהו לדבר יהודית כדת משה וישראל, ולא ידעו מה לעשות וילכו אחרי ההבל ויהבלו, ד זבל שיש בי חטא ושנותם בבהלה משנה שאינה צריכה בספרים החיצונים רבים אומריב העבם המתאוים מי חכס ויבן, יבא נא אלינו וישמיענו אותה ושמענו ועשינו הנה שמוע מזבח טוב. דבר שלח ה ביעקב. החכם השלם בנן של קדושים שחשק נפשו בתורה וקדשוהו שמים קדושי תורה ולילה כיום אין קםתו ננערת ודבר בעטיו מול כתבי הקדש פתח באשרי וסיים באשרי, ואם אמרתי אספרה להודיע לבני האדם גבורותיו מגרעות נתן- אמרתי בדמי נאוה תהלה, והאי תנא דבי יעקב יהיבא דעתיה לומר עלי באר את התורה לזכות את ישראל כי מן הבאר ההיא השבע השביע את בני ישראל וידריכם בדרך ישרה וכתורה יעשה, ויהי מורה אותם

27 משכיות לבב כה איך ייראו את ה ותהי בפיהם כדבש למתוק, וענו כל העם ואמרו פה אחד טוב. דבר זה מזכירין אותו לשבח, זכרה לו אלהים לטובה גדוד 1 המעשה נודע ביאורה אשר היה בגרם המעלות אשר עשה כיום הזה להחיות עבש רב להוציא ייאור האי ספרא דבי רב בית יעקב מעם לועז היתד. יאודה לקדשו, בגופו ובממונו בקרן מזרחי זכה וזיכה את הרבים/ זכות הרבים תלוי בו תנוח נפשו בגן עדן אלהים בגנז חיי עלמא וירא מנוחה כי טוב. דבר שאי אפשר לשמוע תצילנה אזנים, קל מן שמיא נפל ל יאיש אשר אלה לו עליונים למעלה מבקשים את רבי מאי בעית בהאי ארעא קום עלה בית אל ויעל יעקב בית אל, אל המנוחה ואל הנחלה. על דא ודאי יבכון כל מרירי לבא ויבכו אותו כל בית ישראל. קול ברמה נשמע מה זאת עשה אלקים לנו העיני האנשים ההש תנקר ואס העלם יעלימו עם הארון את עיניהם. מהיום ההוא והלאה ויהי העם כמתאוננים אנינות דאוריתא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה אלהינו אור ונו/ רבים אומרים מי יראנו טוב. דבר שנפתח בגדולים/ מה לגבר כי יקרא קן קולמוםא הצג על הראש והוא לא ידע דבר או חצי דבר/ ודבר שפתים דאמירן בעלמא, חסורומיחםרא ואנא ידענא בחילאי אנכי לא אהיה כעוללים, לא ראו צירתא דשמעתתא והני מילי דאגדתא אשר חכמים יגידו דברים קשים כגידים. אבל מה אעשה להפצרת השואל ובעל הבית דוחק. וזאת ליאודר, ויאמר קח לך עץ אחד וכתב עליו כי מלאכה היא ואינה חכמה לבטא בשפתיס, ודבר דבר ללועזים בלעז. אי לזאה אמרתי אחכמה לעשות כרצון איש שר וגדול ומה גם לזכות את הרביבש כי רבה היא ושלחתי את ידי ונסתי בחכמה וראיתי כמה גדול כחה של מלאכה, וחזרתי לאחורי. אחר כמה שנים ויעל יאודה אל המנוחה ואל הנחלה ויקומו כל בניו היקרים והנעימים נרות המזרחיות המיוחסות בישראל שלשה המה מטיבי צעד לעשות רצון אביהם שבשמים בנדול החל הגביר נבין ומעולה בכתם אופיר לא יםולה, עושה חסד לאלפים כמהר י דוד גר ו יהי שמו לעולם חי ומד יא בזהב ובכסף ואת שם השני יושב בשבת תחכמוני החכם המרומם פחד יצחק יהיה בעזרו יראה זרע של קימא יאריך ימים ולו שם בשלשה הוא אברהכש בכל מכל כל. במוטב תלתא כחדא בני חיי ומזוני והיה הפצירה פיס פי שניט שליש מלגאו/ ויאמרו לי אל תמנע טוב מבעליו כי ה יהיה בכסלך ושמד רגלך מלכד ולד בכחך זה והושעת את ישראל. אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר ותפלתי על חיקי תשוב/ וה אלקים יעזר לי שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולברך על המוגמר אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי והוא יגמור בעדי שאזכה לגמרה של תורה, ודברתי על הנביאים והמה בכתובים וכגון דא צריך לאודועי ממדבר קדמות זריזין מקדימין ולאחזוקי טיבותא אל אצילי בני ישראל קדמו שרים אקדומי פורענותא בפרוע פרעות ספר אחד, איש כמתנר ז ידו כף אחת עשרה מכסף מקנתו עובר לעשייתן ובשכר זאת יצו ה את הברכה והלכה והיתה פוסע על ראשי עם קודש המתנדבים בעם ויחנו שם עושר וכבוד וברכת המזון דאורייתא, ועדיין צריכין אנו למודעי והדמים מודיעים כי דבר תורה מעות קונות והשעה צריכה לכך כי חסודי מיחסרא חיסור הלבנה, וההוצאה

28 כו משה דוד גאון יתרה מדי העבודה למלאכה, וצריך כל אדם אשר בידו יחתום בשולי היריעה כאשד יקח עלה אחד או שנים או שלשה בכל שבוע שיתן החתיכות חתיכה הראויה להתכבד, ולא ידחה אותו בקול עלה נדף, באמור לו לך ושוב ומחר אתן, ואם לא נתן לא עכב, כי מתן דמים מעכבת/ ודין גרמא דעציראה למען דפוס ואשד פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, הנה שכרו אתו והיה עלהו רענן וזכות הרבים תלוי בו, ודבר בעתו מה טוב. דבר זה נשאל לחכמים עד מתי קץ הפלאות ומלאה הארץ דעה ארת ה וילמדו את לשונם שפה אחת ודברים אחדים, אלו נאמרין בלשון הקדש שלא להוציא לעז מפיהם ואין קול ואין עונה ושערי תשובה ננעלו ואל על יקראוהו השיבנו ה מה זו שתיקה/ השט משמים וראה כי שחה לעפר נפשנו מדוע דרך רשעים צלחה טוב שבגויים איש תחת גפנו ותחת תאנתו ועמך כלם צדיקיבס ילכו מחיל אל חיל בעירום ובחוסר כל, עד מתי אלקים יחרף צר ודבר שפתים אך למחסור, הלעג השאננים וכדי בזיון. זה רודה וזה מרדה וזה עושה בעברת זדון, השקיפה ממעון קדשך מן השמים ושלח נא ביד תשלח משיח אלקי יעקב ומשל ממשל רב לעשות נקמה בגויים ראש אומות איברים ראשית גויים עמלק, וקיים לנו את הדבר שהבטחתנו בתורתך עשר אעשדנו לך ויספת לך עוד שלש מעין שבע םפו תמו הקני והקנזי והקדמוני אין פוחתין מעשרה מלכיות, אז יאמרו גאולי ה הודו לה כי טוב. סוף דבר הקול נשמע בל תשא עון וקח טוב, הקול היה מן העפר חצצו מארצו הנה ארשו יצחק מאגריםו. בסוף הפרשיות סומן שם המחבר בפסוקים אלה: י/בואוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי צ עידאנכי ונבזה פקודיך לא שכחתי. ח ליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך. ק/ולי שמעה כחסדך כמשפטך חייני. מ ה ג ל אהבתי תודתך כל היום היא שיחתי. א קרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ף חמיך רבים ה כמשפטך חייני. י ראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ם עדני ואושעה, ואשעה בחוקיך תמיד. ףאל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי. תם ונשלם בחדש טבת, םימנא מילתא היא טבא הוא וטבא להוי יפתח מארש טוב ויסיים בכי טוב הודו לה כי טוב. שנת 5507 ליצירה וסימן לדבר זה היום עשה י, ניג ייל ה ינ ש מ ח ה בישועתו. על ידי המסדר העוסק במלאכת הקדש אברהם בכמוהר ר יאודה ליב יציו. ועל ידי המסדר העוסק במלאכת הקדש נסים בכר חיים אשכנזי יצ ו. ועל ידי הפועל העוסק במלאכת הקדש מרדכי בכר אברהם אשכנזי יצ ו. דיזי איל איםטאמפאדור, פור סיר קי איל סינייור חכם טוביו דאנייו בעונות אין לום פ ואיגוש קי אוב יידון די ליב רוש דיל מעם לועז קי שי קימארון אי איש הכרח קי שי טורני אה אישטאמפאד לוקי שי קימו אי פור אישטו קאלי דיטינירמוש אונום קואנטוש דיאש די נו אישטאמפאר דיל ספר ויקרא אינדילאנטרי אשטא קי אטימאמוש די אישטאמפאר לוקי סי קימו אי בעזרח האל אין אטימאנדושי די אישטאמפאר לוקי שי קימו אינפישארימוש דיל ספר ויקרא אינדילאנטרי בעזרת האל מא קון פארטידו קי פאגי קאדה אונו לוקי דיב י קי איש הכרח הארה לה הוצאה די לה אישטאמפה.

29 משכיות לבב כז בהסכמת רבני קושטא לספר המוכתרת בשם לעיני בני ישראל נאמר ז הודענו נאמנה מפני קשט סלה כי לימים שעברו אחד מאיר והוא סופר מהיר זרח והאיר ככב וקם שבט מישראל החכם השלם כמהד ר יעקב כולי כל חיק שטועמו אומר לי לי שיעץ וריבה פעלים קדש הלולים ותורה שם בישראל וגם עשה לה אזנים ובאר עליה הכהן כשמש בצהרים בעוצם בינתו ורוב בקיאותו כגבור יצא עתק ס דהתורה בלשון לעז למען יבינו וישכילו כל עמי הארץ יכירו וידעו מעלת התורה ועל כל פסוק ופסוק משכיל לאסף דרשות רז ל שעניים במקומם ועשירים במקום אחר ואגודתו על אר ש יסדה אלו דברי אגדה שמושכין לבו של אדם ומים התלמוד דלה דלה מים עמוקים וידל ישראל וע כ פרשה ופרשה הואיל באר את התורה שבע פ הכינה וגם חקרה שלש דלתות וארבעה וככלה תעדה כליה העלה את נרותיה יתהלל החכם בחכמתו שסדר כל הדינים כשלחן הערוך המצטרכים לכל בעל הבית לא יעף ולא יגע הן רבים עתה עם הארץ שכל ימיהם היו מתעסקים בשיחה בטלה ויושבי קרנות בהגלות יקרות ספר מעם לועז פשטו בגדי חול ולבשו בגדי קודש והיו נגלות אור, עיניהם ואזני כל העם אל ספר התורה וזאת התעודה בישראל ורבים מעמי הארץ מתיהדים בשבתות ובחגים ובמועדים אף ימים ולילות יבינו אל פעולות ה טעמי התורה והלכותיה כפתוריה ופרחיה ישרש יעקב ויקראו בס תורת האלקים יודע ושאינו יודע תלמוד שמביא לידי מעשה... אשריו ואשרי חלקו שזיכה את עצמו וזוכה את הרבים ורבים השיב מעוון, בסור מרע ועשה טוב עודהו הסל על כתפו סל מל יא מצוות כרמון נתבקש בישיבה של מעלה ועת היא לטובה נתעוררו קצת מפני העדה ומאציליה ואל החכם השלם כמהר ר יצחק מאגריסו נר ו נשאו עינימו גברא דדרי בחריקיה כי לא אלמן ישראל ותלי ת יש לאל ידו לתורה ולתעודה להכין אותה ולסעדה וכי רוח אלקין קדישין ביה לברך על המוגמר החל וגמור את כל מלאכת הקדש וגם הוא נדרש לבקשתם ומלא את שאלתם וקם להראות העמים והשרים בשבחא דאורייתא זכרה לו אלוה לטובה ככל הטובה אשר עם ישראל ועל החותמים היה יהיה הדם הזד, דם השלמים ישלם ה פעלם שכר טיוב בעמלם למען הרחיב את גבולם ושבו בנים לגבולם מי יתן מציון ישועת ישראל אברהם בכמוהר ר יוסף רוזאניש שבתי הלוי יצחק רוזאניש הרב רפאל יצחק ירושלמי בהקדמתו לספר שמות ח ב מהוצאה זו מפליג בשבחו של הרב המחבר מהר י כולי וכמכידו ובן זמנו, יש עדך ביאוגרפי לדבריו. בזה יובאו מהם בדילוגים: -הדור אתם ראו מראות אלהים, הנמצא כזה איש אשר דוח אלהים בו כולל כל סוג השלמות, בחכמה, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה, לאו כל מוחא מכיל דא אפילו חד מתרי או תלתא לא יאמן כי יסופר, ביודעו ומכירו הכתוב מדבר כמו השחר עלה עד בא השמש לא פסיק גירסא מפומיה בתורת הי חפצו לא זז מחבבה עד שקראה אחותו, והלילה אמר אמירה לגבוה כמעט שכב חוזר ונעור נדדה שנת המלך לעי באוריתא, מקיים את התודה מעוני פת במלח וקיתון של מים. שונא מתנות, אפילו שכד בטלה קיימא ליה באיסור הנאה ואיסור נכסה, יעידון יגידון כל בני מתא. בתחלה האירו ברקיו תבל בספר משנה למלך

30 כח משה דוד גאון מהרב המופלא מופת דורנו רב יהודה גאון זלה ה 1). כמה חידושים מתוקים מדבש ונופת צופים הני מילי מעליתא, זאת ועוד. בספר עזרת נשים מהרב הגדול מר קנו מהר ם בן חביב זלה ה שקיל וטרי ואסמכוהו רבנן תקיפי דארעא, יפה כחה דהיתרא משום עיגונא דאתתא וזה מורה באצבע מהפעולות... בו הפליא עצה הגדי? 1 תושיה, והראה לנו את ידו הנפלאה ואת יקר תפארת גדולתו ובקיאותו בדיני תורתנו לא הניח דבר גדול וקטין, ספרא רספרי ותוספתא ועוד ידו נטויה בדברי המפרשים ובמדרשי רז ל נראה ונעלם, ובפוסקים ראשונים ואחרונים ישנים גם חדשים מקרוב באו, אפילו בין כתיבה לנתינה את הכל לקט יפה בעטו, ותשב באיתן קסתו קסת הסופר הני הלכתא רברבתא, לפניו לא היה כן כמוהו אשר חשקה נפשו להורות אל כל בני ישראל את החוקים ואת המשפטים כנגד ארבעה בנים דברה תורה בלשון בני אדם קראה בלעז צח רחב רחב, מיד נקרי נחזיק ליה טיבותא בהגלות נגלות אור יקרות הספר הזה, מלאה הארץ דעה/ חדש ושבת קרא מקרא גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה. יהללוהו בשערים אף ישירו שירתא תושבחתא, עביד רלא תשתכח תורה מישראל אל נא תהי מריבה ולא אתו לאינצויי חכמי ישראל ברבי חנינא ורבי חיא בפלפולא ומגילרתא, הן רבים עתה עם הארץ אשר לא ידעו ולא יבינו בלשון עברי, טח מראות עיניהם מהשביל לבותם לאפרושי מאיםורא וכחא דהיתרא אפילו כותחא בביעתא, הם יודו וישבחו ויפארו על מעשה הכתב מכתב אלהים חרות כי אכלו מעץ החיים ונפקדו עיניהם לדעת טוב ורע, וידעו כי ערומים הם ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי ידעו את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, ובפרט בהלכות שבת באיסור מוקצא דלא בדילי אינשי וכיצד מבדכין... קל וחומר לחכמים יודעי העתים לתורה בו ימצאו כל הון רב ולא יהיה הדבר קטין בעיניהם להוציא לע ז מפיהם כי באמת ימצאו כמה חידושים אשר לא שמעו אותם מעולם, אם מפני כי לא ראו אלה הספרים/אם מפני כי האי שמעתתא בעיאצלותא עיני בנאמני ארץ אשרוהו הללוהו בשער בת רבים, ברכוהו במקהלות יעידו בפיהם מה שראו בעיניהם ויאמרו מקודש מקודש באוריתא קדישתא. זה האיר ממזרח מהר הקדש מירושלים הלא הוא אביר יעקב בנו של אותו צדיק חסיד ועניו כמהר ר מכיר כולי ז ל, בן בתו של הרב הגדול כמהר ר מש בן חביב זלה ה. אשר האיר כל הארץ בחבוריו אשר עשה כנודע/ ובחכמתו הרמה רב תנא הוא כי האי תנא דפומבדיתא ובא לו בקרן מזרחי ותקע אהלה של תורה ללמד את בני יהודה הלא הוא נברשתא דדהבא הגביר המרומם זקן ונשוא פנים כה ר יהודה מזרחי נר ו, רחים ומוקיר רבנן וכבוד גדול עשה לו להניח ברכה אל ביתו. ויצא יצחק לשוח... ייהודיע לבני האדם גבורותיו של הרב המחבר רחימא דנפשאי שלא יצא טבעו בעולם, חכמות בחוץ תרונה בתוך בני ישראל וטמון באש דת על התורה ועל העבודה רואה ואינו נראה ויכירם והם לא הכירוהו מרוב ענותא וחסידותא. ומסים: אנכי איש צעיר בתוך עמי, מתאבק בעפר רגליהם של חכמים לילי ויומי, רפאל יצחק ירושלמי. במפתחות אשר בסופו סומן תכנו לפי הנושאים האלה: 2) כונתו להרה יג יהודה רנזאבים ז ל.

31 משכיות לבב כט מציאות הפרשיות בקיצור על מצוות עשה ומצוות לא תעשה דיני ברכות תכן המעשיות פרטי דברי התוכחה בנדון שכר ועונש מעלת ארץ ישראל טעמים לדברים רבים עצות טובות לשמירת היהדות דרכי תשובה לעונות שונים חדושי העולם סדר הפשטים כללי המסחר דיני נדרים ושבועות והתרתם ענינים נפרדים וכר בזה תכן המעשיות שבספר: באשה שהלכה להשפט לפני רבא ולא שבעה רצון מפסק דינו באשה אחת אשר קללה את רבא שיטבע בים במקום שנמצא בו נחש רע וספרו את הדבר לדי חנינא בן דוסא במלכה אחת שאמרה לר יוסי אלהי גדול מאלהיך בשמואל שבזמנו היתד. עצירת גשמים באריה ולהקת חיות שבתוכן נמצא שועל בשמעון בן שטח שבזמנו נמצא מוכס רשע וביום פטירתו של זה הסתלק גם צדיק גדול במלך רשע שבנו אשר מלך תחתיו הוסיף על חטאתיו פשע במלך ובנו שמדי שנה היה חוגג את יום הולדתו באלכסנדר מלך מ קדון שבזמנו התקוממו תושבי מצרים בראובן שהלך לעיר רחוקה בגוי שהרגיל עצמו לעלות בכל שנה לירושלם כדי לאבל מקרבן הפסח בגר ששאל את משה רבנו אם הוא חייב בתפלה באיש שהיה לומד בחדרו בליל שבת ומתוך שכחה הלך אל שכנו עם הנר בידו לבקש ממנו גמרא אחת מעשה שארע בספרד בענין עלילת הדם ביהודי שהלך לעיר קדר באלכסנדר מוקדון אשר אסר את כל צבאות גוג ומגוג בהרים ברבנו הקדוש שהיה דורש בישיבה והעיר: כל מי שאכל שומים יצא באשה שבאר. לבית המדרש בפני רבי מאיר והודיעה אחד מכם קדשני ולא אדע מי ברבן גמליאל שהתכונן לעשות את השנה מעוברת בעזרא הסופר שחקר את כל אלה שנשאו נשים גויות בשני אחים שהגיעו לעיר בליל שבת בעת צאת הקהל מבית הכנסת ביהודי טיריה שבקשו את אחיהם במאגנאםיאה לשלוח להם בשר בטורנום רופום הרשע ששאל את ר עקיבא בענין אסור מלאכה בשבת באיש שמתה עליו אשתו וקצרה ידו ליקח מינקת ונעשה נס וצמחי לו שדי אשה. מעשה ברי אליעזר הגדול במר בדיה דרבינא בדוד המלך בעת חפרו באדמה להציב יסודות למקדש ברב ששת שהיה סגי נהור בבת מלך שחיתו! אסורה במבצר ברב פפא שבעלותו למדרגות מעדו רגליו בחנה ושבעת בניה בר יצחק החסיד שהיה מתרחק ד אמות ממקום עבודה זרה בינאי המלך ואלפים עריו באיש שהשליש ממונו בידי אשה בתורת פקדון באשה שנכנסה שכנתה אצלה לאפות לחם באיש מוכה שחין שאשחו הלכה לשאב מים במוצאי שבת בגוי שהפסיד הון רב בכדי לא לעורר את אביו משנתו. במר זוטרא בבואו מסיכרא באיש ששכנו חמד באשתו בר אליעזר ר יהושע ור עקיבא שהזדמנו בעיר אחת וראו שני ילדים עוברים לתומם בר פרידא ותלמידו, באיש שהיה מסקל שדהו וזורק האבנים לחוץ בראובן ושמעון שהר זהלכו יחדיו/ באיש שהתארח בבית בעל בית והזדמן אצלו ביום חתונה ביהודי ששחט עוף וחברו הקדימו בכסוי הדם/ בקראי אחד שאמר לרבנו הקדוש שיוצר ההרים לא יצר הרוחות באיש שחשף ראש אשד. בשוק/ בר יהושע שאמר בושני מדבריכם, באיש שהיה מהלך בדרך ואמר לחברו שא את סנדלי באיש שהסתיר פקדון תחת קיר בנוי קנים, באיש שמסר פקדון בידי אמו למשמרת, מעשה באיש שהפקיד תכשיטים בידי רעהו ואבדם. באיש שמסר לראובן צרור סחורה ולא הודיע שזהו בתוררת פקדון מעשה באיש שהניח

32 ל משה דוד גאון פקדון בידי לאה וזו נסעה מהעיר והפקדון נעלם בראובן שמסר בידי אחיו ארבעים זהובים, בר אליעזר ר יהושע ור עקיבא שנכנסו לבית מרחץ ושפם מצא מכשף, באשה שנודעה כחסידה ואח כ נתברר שהיתר. מכשפה, מעשה בקוסמת שבקשה ליקח מעפר רגליו של ר חנינא, בר שמעון ור ישמעאל כשהוצאו להורג בשוחט אחד שהיה מאכיל נבלות באיש שנשבע לשקר בר ישמעאל ברבי יוסי שהיה מהלך בדרך בשני חברים ששנאו זה ארח זה ברב שבני ביתו היו מצערים אותו בעיר שנקראה קושטא וכל תושביה היו דוברי אמת, באיש ששב בתשובה שלמה בראובן שנתן לגוי סומא סכום כסף לנסותו בר יוחנן שהלך מטבריה לצסורי עם ר חיא בר אבא במלך אשכנז שהיה בין יועציו כמר אחד ומצא תחבולה לאבד ולהשמיד את כל היהודים. בר חמא בר חנינא ור הושעיא שהיו מטיילים בבתי הכנסיות בעיר לוד, בבנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה, במונבז המלך שפתח אוצרותיו בימי היוקר, בדוד המלך ביום הרגו את גלית הפלשתי, בת ח אחד שהלך עם קבוצת סוחרים לעיר אחרת והתפאר בפניהם שסחרו עולה על םחרס, ב ר אלעזר כ ר שמעון שהלך לעיר אחרת ובדרכו הזדמן לו איש מכוער. ב ר ישמעאל בן אלישע ור שמעון בן גמליאל בערת שהיו מובילים אותם להורג/ בר חיא בר אבא שהתאכסן בבית אחד, בגוי שעבד מאחורי בית המדרש ושמע מפי הילדים על ענין תלבשת הכהן הגדול, בחסיד שהוציאו עליו שם רע/ בר לפידות ע ה, ברי אחא שהלך לעיר שפשט בה הנגף, בשמעון הצדיק שבימיו רצו הכותיים להדום את בית המקדש, באדרינוס קיסר ששאל את ר יהושע אם יש אדון לעולם באיש ששאל את רבן גמליאל היכן מקומו של בורא עולם/ בקבוצת יהודים שעברו לדור בעיר אחת ושם נםובש בהשליכם אותם לתוך תנור בוער ברי אליעזר בן הורקנום שהתוכח עם החכמים בדיני טומאה וטהרה, בשני אחים שחיו באשקלון ושכניהם הגויים התנכלו להרע להם, ברי יוחנן שהיה דורש כי עתיד הקב ה להביא מטר אבנים טובות לעולם, באונקלום הגד שחקר לדעת איזו היא האומה הנכבדה ביותר בעולם הבא, בעשיר שבא לפני האר י שיגלה לו את כל חטאתיו, בחסיד שהיה קורא ספד תהליפש מדי שבוע, באשה שדרתה מכינה פתילות בערב שבת, באדרינום שאמר nh< יהושע בן חנניא שהוא גדול ממשה רבנו, בר חנינא בן דוםא שהבטיח לטלטל אבן כבדה לירושלם/ בהאר י ור ישראל נג ארה שהיה שר על שלחנו וזרועותיו חשופות, בדיאלעזר שנשאל שלש שאלות ע י גוי אחד, במלך שאמר לר יוחנן בן זכאי, כי משה רבנו לא היה כנראה בקי בחכמת החשבון, ב, שמות ח א וח ב נדפס פה קושטאנדינא בשנת התקי ג. בשער הספר צוין התאייד רנ בינ ת ה לפ ק, ובסופו, קיו מה רנ עלה בי ת א ל לפ ק. ע י המסדר והעוסק במלאכת הקדש נסים בן חיים אשכנזי ועוזרו משה בה ר מרדכי אשכנזי. השנויים החלים מעתה במהדורות השונות של הספר, הם הבדל בתאריך ובמקום הדפום, יתכן לומר הבדל בצורתו החיצונית של מעם לועז, אך? 1 א בפנימיותו. המוציאים לאור היו דק מעתיקיכם את הספר, שהדרישה עליו היתה רבה, ויש כי לעתים הוציאוהו בהוספות או בהשמטות קלות. גם המסדרים והעוסקים

33 מ ש כ ייו ת לבב לא במלאכת הקודש ששמותיהם נזכרו בספרים קובעים ברכה לעצמם, הואיל ובזא יסייעו לפתרון שאלת הזמנים שבין הוצאה אחת לחברתה. עובדה מאלפת היה כי בעלי בתי הדפוס ופועליהם, אשר זכונו לראשונה בספרי מופת אלה היו יהודים אשכנזים. זכרה להם אלוה לטובה ולברכה את פעלם הטוב והמבורך הזה. ג, ח א שמות עד פרשת תרומה נדפס בקושטאנדינא שנת תקכ ג. תחת ממשלה אדוננו המלך שלטן מוםטאפה יר ה בשנת ידבר ש ל ו ם איל ע מיף לפיק. כולל ש ל דפים גדולים. בסופו הובא סיום זה כאשר בהוצאה הראשונה: ועל הטוב יזכר שמו הגביר המרומם על כל מיני מעלה, לשם ולתהלה אוהב התורה ולומדיה כה ר יהודה מזרחי יצ ו, קי דיזבולשו סומא די מונידה פארה איםטאמפאר דיטו ליבידו פארה סיד מזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. אי סו זכות דיל סינייור חכם עליו השלום יגן עליי אכי ר. נאם הצעיד המסדר במלאכת הקדש אברהבמ בכמוהר ר יהודה ליב יצ ו, ך. שמות ח א עד סוף יתרו. נדפס פעם שנית פה שאלוניקי יע א, תחת ממשלת אדוננו שולטן סלים יר ה ענת בצא ת י ש ף א ל ממצריים בייית יעקב מעם לועז לפ ג (תקנ יט). בדפוס הישיש ונכבד כה ר מרדכי נחמן ה י וחברו ה ה הח.המ. כה ר דוד ישדאליג ה ה י, בשער הספר יבואר תכנו בקצרה: כולל פירוש בלאדינו, יסביר ויורה את דרך הנהגת האדם בחיים ע פ חוקי תורתנו הקדושה, וכן יספר וירצה מכל הקורות בעולם. נכתב בשפה צחה ומובנת לכל. ומי שיחפץ לדעת מה טיב הספד ותכניתו, התועלת שאפשר להפיק ממנו/ יקרא ויתעמק בהקדמה לספר א., ושם יבין את הכל לאשורו, 1) בסופו: ע י המסדר במלאכת הקדש החכם המרומם כה ר פנחס קל יעי ה י וע י המסדר במה ק הה. הח.המ. כה ר ברוך םותו. וע י המסדר במלה ק ה ה אברהם פסח הי א וע י הפועל גמלה ק ה ה הנו מ כה ר שלמה שאלתיאל. ע י העוסק במלה ק ברוב יגיעה ועמל ה ה הצעיד רפאל ף עוזיליו ה י וע י הה.הח. הנ. כה ר שמואל הררי. ח ב מספר שמות. נדפס בשלוניקי. תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן סלים ידיה. הובא לביה ד ע י המדפיסים הי ו מגן יעקב יהיה בעזרם אמן בדפוס ה ה הישיש ונכבד כה ר מרדכי נחמן הי/ וחברו ה ה המ. המ. כה ר דוד ישדאליגיה 1) הספר היה נדפס גליונות גליונות אשר מדי צאתם לאור חולקו למנויים מדברי המולי ם מתברר שדרך הפצה זו לא השביעתם נחת אולם באין בדירה אחרת הוכרחו להמשיך כך את פרסומו. לכן לעתים קרובות יזכירו ויעירו מתוך הכרח כי העבודה דוחקת המדפיס תובע וקובל תובע ולוחץ ועל המנויים הנבונים להבין ולדעת את חובתם לשלם את המגיע מהם בשלמות בלי כל דחיות ושהיית.

34 לב משה ד ז ד גאון ה י ו ב ש נ ת ב י ת יעקב מעם ל ו עיז ה י ת ה י ה ידיה לפ ק (תקס ג). כולל קי ד דפים גדולים. ה. ח א וח ב מספר שמות. נדפס בליוורנו בשנת תקפ ג בדפים נחמן םעדון ע י ר יהודה בר אברהם קורייאט. בשער הספר, הקדים המו ל גס כאן כאשד ביתר חלקיו נדפס לשעבר בקושטאנדינא וכר... והן עתה ליוקר מציאותו הובא לבית הדפום בפעם שלישית ף. ח א וח ב מספר שמות נדפס בשלוניקי ש נ ת ביי ת יעק ב מ עכם לוע ז לפ ג. (תרי יט) ז נדפס באזמיי ש נ ת ר נ י ו ש מ ךן י לפ ק(תרכ ד). ואלה דברי המו ל: נדפס לשעבר בקושטנדינא והיות שעתה אינו בנמצא כלל/ התעוררו האדונים היחידים בעיר זו אזמיר יעיא כדי להדפיסו מחדש באותיות יפות ובהירות וניר משובח ולבן וכו וכוי. כה דברי אנא זעירא המשתדל מלי להוציא לאורה ממהדורי ומסמרטוטי, הצעיר בן ציון בנימין רודיטי.נדפס תחר ן ממשלת אדונינו המלך עבדול עזיז, בדפוס של החכם בן ציון בנימין רודיטי ם ט, בכמוהר ר יהושע משה. הוצאה זו כוללת ג חלקים שהם: א. שמות עד יתרו. ונדפס בשנוז רני ושמחי (תרכ ד) ב. משפטים עד חצי תרומה. יצא לאור בשנת ואחרית לפ ק (תרכ ה) ג. מחצי תרומה עד פקודי והוא סוף הספר/בשנת שלום טובה וברכה לפ ג (תרכ ו). בראש ח ג מהוצאה זו באה הקדמת המחבר הרב יצחק בכר משה מאגריםו בסוף הספר רושם המו ל: כה דברי המדפים הצעיר וזעיר מכל בני העיר בחוף אזמיר המהוללה יע א בש א דהאי ירחא כ טבת בסדר ובשנת ואלה שמות ג. (תרכ ו) 1) ב נ י י שר אל ה ביא י ם לפ בסוף ספר שמות ח א הוצאת אזמיר הובא שיר זה: ב חד מוסר אשר חובר בשירים כמו סמים בתוך דבש יערים נ אה יהיה למו פיך שגורים חושה בנה בית עומד לדודים צ בור ברוב כסף והון אמרים בגוף שלם ולב המה זהירים י קנה ספר מעם לועז סתרים וכל ימיו יהיו סרים ותרים ן איך ישקוט אשר ידמה לגרים האם יהיה תמיד כמו גברים נ אום תקח אצלך אביון חברים בעת אלך תמוך עני ומרים חזק בני וקח עמך דברים דברי תורה אשר המה מהירים ובסוף ספר שמות ח ב: כותב בדמע אע פ דלא ידענא שותא כי נתבקש אדון ונצחו מלאכי שמים על זאת תאבל הארץ בהלה ובעתותא על האי שופרא דבי בארעא נקי כפים זה אומר בכה ואנחה חבל לאבידתא שתו בום התרעלה קצרו מאור עינים 1) לתועלת המעונינים עלי להעיר כי הוצאה זו מדפוס אזמיר נחשבת ובצדק בתור הנאה והמשוכללת ביותר בכל הבחינות הן בנקיון ההדפסי, בבהירות אותיותיה בטיב הניר וכיוצא. רבים מעולי אזמיר בירושלים מחזיקים בשבעת כרכי הספר הזה כהחזק אוצר בלום ובעתות הפנאי שואבים ממנו חכמה ודעת

35 משכיות לבב לג הנה ברך לקחתי הני מילי דברכתא נפש אדוני צרורה תהיה בדמתים. ותתענג בדשן נפשו לקבל נברשתא חי קדם מארי עלמא היושבי בשמים. 1) ח נדפס בירושלים בין השנים תרמ ד-תרמ ו ח א שמות - בשלח בדפוס הרבנים ה ה משה פרץ יצ ו והאחים אברהם ויצחק גאגין יצ ו ע י המנהל ר שמואל הלוי צוקרמאן ושות אסור הסגת גבול מגיע עד ט ו שנה מהיום אלול תרמ ד בהשתדלות הרבנים המזכים את הרבים נחמן בטיטו ס ט וחזקיה שבתי ם ט. כולל הע א דפים גדולים ח ב יתרו-פקודי ירושלים תדמ ו בהקדמה לחלק זה יסופר: באנו להודיע לה ה החותמים איך נדחקנו הרבה כדי לגמור את חלק ב אף כי רבים מהחותמים נסוגו אחור והשאירו לנו את כל המשא על גבינו וח ו היינו מפסיקים באמצע החלק הזה לולי ה שהיה לנו וכוי כולל שט ו דפים גדולים ספר ויקרא א. נדפס בקושטאנדינא שנת תק ז. חובר ע י הרב יצחק בכר משה מאגריסו תחת חסות ממשלת אדוננו המלך מוסטאפה ידיה בשנת קוימה יביע לה בי ןן א ל לפ ק (תק ז) 2). המסדרים והפועלים הם אלה בעצמם הנזכריט בספר שלאחריה רק שבסוף הפרשיות יש שינוי נוסח בדברי הסיום של המו ל/ הראוי כל שהוא להתבוננות כאן נרשם: זכינו להתחיל ולהשלים ספר תודרת אהרן ובניו, כה דברי המעתיר וזעיר המביאו לבית הדפום/ ואילו שם זכינו להתחיל ולהשלים ספי תורת נהנים. ב מעם לועז חלק שלישי ספר ויקרא. אים דיקלארו אין לאדינו דאנדו אה אינטינדיד איל ריג ו די לה וידד ז קי דיב י ריג ירםי לה פריםונה םיגון קומאנדה 7>H ליי םאנטה טאמביין אה סאבי ר די טודו לוקי פאםו איגיל מונדו אי איס איםקדיטו קון אב לאם קלאראש פארד ז קי טודוש לו פואידאן אינטינדיד. אי קין קירי סאב יר איל דיג ו דיל 1) ספר שמות של הוצאה זו כולל: ח א-תקי ד עמוד ח ב-ר ל עמוד וח ג רע ו עמוד שני החלקים הראשונים הם פרי רוחו של מהר י כולי והאחרון של מהר י מאגריסו 2) גורמים בלתי ברורים שוללים ממנו את האפשרות להבין כיצד קרה שספר זה ישא עליו התאריך תק ז אם לשים לב לתקופת שלטונו של שולטן מוםטאפה השלישי אשר מל יך משנת 1757"1774 הרי הננו נתקלים בחידה סתומה שאין לה פתרון כלל בין תק ז לתקי ג טרם עלה שולטן מוסטאפה למלוך ואין להעלות על הדעת שהנדון הוא על השולטן שלפניו הנודע בשם מוסטאפה השני אשר קדם לו ביובל שנים ויותר מכל מקום צריך להניח שהדפסתו של הספר ויקרא בהופעתו הראשונה לא היתד. טבעית. בפרט זה ראה לעיל את דברי הרב המחבר בהקדמתו לח ב של ספר שמות במשך שעה ויותר החזקתי בידי את ספר הרזים הזה בלי יכלת ל יחדור אל מצפוניו. אכן רשומו של שולטן מחמוד בשער הספר השני שנדפס בשנת תקי ג מתאים לאמת ההיסטורית הואיל ומלכותו של זה אשר נודע בשם הראשון היתד. בין השנים 1730*1754 והתאריך ב ש ו ר ה או ו ניב נ ת ה שבסופו מתאים למציאות תקי ג היא שנת 1753

36 לד משה דוד גאון ליבת קי מודו איש אי לוש פרוב יג ום קי סי ריסיב ין די איל, קי מילדי לה הקדמה דיל פרימיר ליבידו, אי סי אינפ ורמארה די טודו פור אינטירו. איל אינג ינייאדור די דיטו ליב רו איש< החכם השלט כמה ר יצהק מאגריםו ה י נדפס פה קושטאנדינא, אשר תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן מחמוד יר ה/ ש נ ת ה י ו ם ה ז ה י ו ם ב ש ו ר ה הוא לפ ק (תקי ג). בדפוס האחים כה ר ראובן וה ר נסים אשכנזי. בני המחוקק כמהר ר יונה בכמוהר ר יעקב זלהיה. כילל באור על ספר ויקרא בלאדינו חברו הרב יצחק בכר משה מאגריםו. בד ןקדמתו לספה יבאר בקצרה את ערך פעלו ועמלו.בכתבו ללועזים בלע ז איש ללשונו מחמת שהיום קלה החכמה הנאמרת בלשון הקדש בהמשך הדברים יביע רגשי תודה והוקרה למטיבו ואיש חסדו הנדיב הנודע לשם במעשיו כה ר ישעיה אג ימאן וכה יתארהו: לו יד ושם טובי ידו בכלי ידים עסקניות מעשה ידיו להתפאר על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים עושה חסד לאלפים בגופו ובממונו וכשהיה רואה ת ח מחבקו ומנשקו ומושיבו באפריון אשריו ואשרי חלקו גדל בשם טיב ונפטר בשם טיב הגביר המרומם רודף צדקה וחסד וכוי. כן מודה להשר והטפסר כמה ר שמואל הלוי ולנדיבים יעקב בונפיל ברוך פסח ויוסף אסא הוא מסיים את הקדמתו בשורות אלו: יד כהה בכובד יד ואצבע הכבד ומי המדבר על מעשה הכתב נאחז בסבך לא כשאני נכתב אני נקרא שיחתן של תלמידי חכמים אזדא מיני מלתא לפום צערא ניטל רוב המדבר ולשוני מודבק לחכי נאום הגבר זמנו מוכיח עליו בתוכחות על עון דגני בבית אפל הסמוי מן העין אלהא דמאיר יענהו משמי קרשו ובצל שדי יתלונן להיות צל על ראשו הצעיר יצחק בכר משה מאגדיםו כולל קס ה דפים גדולים לפני המפתחות צוין: תם ונשלם בחרש השלישי ביום טוב כפול שנת ו ניב נ ת ה עיר על תלה (תקי ג) ליצירה בסופו: ע י המסדר העוסק במלה ק אברהם בכמוהר י יהודה ליב יצ ו ועל ידי המסדר העוסק במלאכת הקדש נסים בכד חיים אשכנזי יצ ו ועל ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש משה בכר יעקב בן אברהם אבינו עליו השלום נערך בסדר הספרים שקדמו לו ובתכנו נכללו המעשיות הבאות: בעשיר שהגה בהרהורי עבירה במלך הכוזרי בת ח נכבד אשד טייל עם תלמידיו בגוי שנסה בשאלותיו את ר אלעזר בארבעה ת ח שהלכו בדרך באגריפם המלך באשה שהביאה חפן של קמח םלת אל הכהן הגדול במלך וידידו במלך אחד שהיה צורר ישראל בשני משרתי המלך בהלל הזקן ורבן גמליאל ביששכר מכפר ברקאי ברבן יוחנן בן זכאי בשעת פטירת בנו באיש שחלה והתרפא באיש רע מעללים שארב לעוברי ארח במלכי בית חשמונאי בוזיר ששאל את ר משה בנבנשרתי ע ד הדגים באלישע אחד בכהן גדול שלא נודע כי היה קראי בשמעון הצדיק באיש ששחט עוף ברבי אבא בר זמנא בר מתיא בן חרש באחד מעבדי ינאי המלך באיש שייסר את חברו על לא עון ביהודי שהלך לפני שמאי בשני חברים נאמנים- ברב אדא בר אהבה באדרינוס שחיק עצמות בד יהודה החסיד בעשיר שהיה מגלח זקנו במקום שסבל מעצירת גשמים בגוי ששאל את ר עקיבה בר יוחנן שהתרועע עם הקראים בת ח שהזדמן עם תוגר במצרים באנטיגנום ותלמידיו צדוק ובייתום בפילוסוף שצוה לבנו לפני מותו בחכם שהיה שתקן מטבעו באחד

37 מ bכ יי ו וז לבב 1 לה מתלמידי רמב ן במלך הכוזרי ששאל את ר, הלוי על התפלה ברי טרפון בריש לקיש שהיה מהלך בדרך באיש עשיר וכילי שלא התפלל בביה כ בכדי להמנע ממתן צדקה בתוקע שנשתמד בחסיד שכבה את נרו ביוה כ בחסיד שהוסיף על מחיר הלולב המזכה את הרבים באיש שרב עם חנוני בגלל דיוק המשקל בתלמיד האר י ז ל בר אברהם גלאנטי בפחד. אשר צוד. לקנות לו דג בערב יוה כ ברבן גמליאל ור יהושע שנסעו באניה יחד מעשה ברוקח בר שמעון בן יוחאי ביהורם שהלוה ברבית לעובדיה הנביא בר אלעזר שנכנס לביה כ ברב םעורם אחירבא במלכות אראגון ביאשיה מלך יהודה במלך ששכר פועלים לבנינו. ג נדפס בשלוניקי שנת תקם ב מסביב לשער הובאו הפסוקים: בית יעקב לכו ונלכה באור הי זה השער לה צדיקים יבואו בו זאת התורה לעולה למנחה לחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים פה שלוניקי תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן שלים יר ה ותמלא הובא לבית הדפום ע י הצעיר ה ה החכם המרומם כה ר מאיר הי ו ן להרב המובהק גדול הנאמר באברהם כמוהר ר חיים אברהם מיראנדה זצו ק ל איזן ש נ ת ב י ת יעקב מיעים לועז (תקס ב) בדפוס ה ח הישיש ונכבד כה ד מרדכי נחמן וחברו הח המ כה ר דוד ישראליג ה ה י בסוף הספר דף קפ ח הועתק המשפט שהובא בהוצאה אחרת: תם ונשלם בחדש השלישי ביום טוב כפול שנת ו ניב נ תיה עיר על תלה אף נדפסו פסוקי תהלים הנושאים בראשיהם אח שס המחבר ואחריהם שוב סדרה אחרת שסימנם הוא שם המו ל. ואלה הם: אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב. ייבושו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך צ ר ומצוק מצאוני מצותיך שעשועי. ח לקי ה אמרתי לשמור דבריך קירוב ה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע מ כל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. א שרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה ג ם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחוקיך. ר אה כי פקודיך אהבתי ה בחסדך חייני י הי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש ם תרי ומגיני אתה לדברך יחלתי ויאתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי. במקום הזה נאמר: זכינו להתחיל ולהשלים ספר תורת כהנים כך נזכה להתחיל ולהשלים ספר במדבר עד נביאים אחרונים ובתוכם יבא איש תשבי על שמו נקרא המשיב לב אבות על בנים ונדרשה את הי מאותו את ספר התורה הזאת באר היטב בשבעים פנים אכי ר. איחת שאלתי מאת ה אותה אבקש שבתי בבית ה כל ימי חיי לחזות בנועם ה ולבקר בהיכלו נ דבות פי רצה נא ה וממשפטיך למדני. י הי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש מין המיצד קראתי יה ענני במרחב יה. א ודך כי עניתני ותהי לי לישועה ימין ה רוממה ימין ה עושה חיל. ריאשית חכמה יראת ה שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד מיי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. י שישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל ה אוהבי תשועתך ר צון יראיו ייעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם א ז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים. ניצור לשונך מלע ושפתיך מדבר מרמה דיבקה נפשי אחריך כי תמכה ימינך היטיבה ברצונך את ציון ובנה חומות ירושלים אכי ד

38 משה דוד גאון ע י העוסק במלה ק הח המ כהי ר פנחס קלעי ה י והחי הג כה ד שמואל הדרי וע י המסדר במלה ק הזז המ כה ר ברוך םותו וע י הפועל הח. הנוימ נהיר שמואל שאלתיאל כולל ק צ דפים גדולים ך, נדפס בליוורנו שנת תקפ ב בבית דפוסו של נחמן םעדון בהשתדלות הרב יהודה ב ר אברהם קורייאט בשער הספר סומן תאריך ההדפסה ז ה ה ש עיר לה צדיקים יבואו בו לפ ג כולל קע ה דפים גדולים. תכנו של שער הספר מתאים בכל לקודמים של הוצאה זו 1) בין הדפים ק ע-קעיא נדפס שיר ארוך בשם טובה תוכחת מגולה להרב חיים יום טוב מאגולה המתחיל בחרוז שלום עליכם סיניורים איל דייו איסטי אין כוס אייודאם. 2) ה נדפס באזמיר שנת תרכ ו ע י המדפים וחמו ל ר' בן ציון בנימין דודיטי. בא סימן שלום טירב ה רב ר בה לפ ק (תרכ ו)- כולל הסכמה מאת הרה ג חיים סלאג י ר מ וחכם באשי באזמיר בעת ההיא 3) ו נדפס פה שלוניקי תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן עבדול עזיז יר ה שנת ב י ת יעק ב מ עם ליע ז (תדכ ו) לפ ג בדפוס המשובח הנו מ נז י כמוהר ד סעדי הלוי הי ו. בפנים: מודעח רבה. הן ידוע שיש תחת ידינו הסכמה מהרבנים המובהקים מאיריס כברקים כמוהר ר מאיר ך נחמיאש נר ו וכמוהר ר שאול ארדיטי נר ו בסופו: המדפים שמואל נסים ברזילי ם ט. כולל קצ ג דפים גדולים נחשבת לאחת ההוצאות ההדורות ביותר של הספד מעם לועז ספר במדבר א נדפס בפעם הראשונה בקושטאנדינא שנת התקכ ד תכן השער דומה בכל לזה אשר בספרים שקדמוהו. בזה החלק העיקרי שבו: ספר מעם לועז -חלק רביעי- במדבר. חובר ע י החכם השלם הדיין המצוין כמה ר יצחקמאגריםו הי ו נדפס פה קושטאנדינה אשר תחת ממשלת אדוננו המלך שולטן מוסטאפה יר ה שנת ציון במשפט תפדה ו ש ב י ה ב צידיק ה לפ ק בדפוס האחים כה ר ראובן וח ד נסים אשכנזי בני המחוקק כמוה ר יונה זלה ה בסוף הספר צוין: ע י המסדר העוסק במלה ק נסים בכר חיים אשכנזי וע י הפועל העוסק 1) ר הערתי על הוצאה זי לעיל בספר בראשית עמ י ח 2) שיר זה מפורסם מאד בחוגי היהודים הספרדים ונדפס פעמים אחדות בספר מיוחדי 3) על טיב הוצאה זו ר לעיל בהערתי עליה לספר בראשית עמי י ט

39 משכיות לבב לז במלה ק משה בכד מרדכי אשכנזי כולל קם ח דפים גדולים 1) מהקדמתו האשפניולית של המחבר לספר זה עולה ובוקע קול נכאים דווי עגמה וצעד חדור עיפות הבאה מתוך שדידת מערכות ועבודה רוחנית מפרכת בזה תמצית דבריו: האחור שבא בהדפסת המשך הספד נגרם מפאת העדר הכסף הדרוש מגמתנו היתד. להדפיס מלכתחלה ובבת אחת ארת שלשת הספרים שהם ויקרא* במדבר דברים והאמנו כי בשארית הפדיון אשר ישאד ברשותנו ממכירת ספר ויקרא נוכל להוציא לאוד את השאר ואולם בעקב הגרעון שהיה לנו עם הספד הקודם אשר הוצא סכום עצום להדפסתו וכמה העתקות ממנו אבדו ונשמדו בתבעדות וגם שמספר ידוע של החותמים על הגליונות השבועיים חדלו לקבל עוד והחזירו את הישנים ולמצער לו מסרום שלמים ונקיים לא היה ההפסד כה רב וניכר אלא נמצאו ביניהם אכולי עכברים עקודים נקודים בכתמים מקומטים וכיוצא והן אחרים שהודיעו כי הגליונות נעלמו מעיניהם ודרשו להשלים להם את החסד באפן שחלק נכבד של ספרים הלך לגניזה ולאבוד ועתה ת ל התעוררו מיראי ה בעלי נפש ויכלת והתנדבו לטובת המפעל אך בשים אל לבי כי תקותנו תלויה במהבלי הגליונות בין גברים ובין נשים הננו פונים אליהם בבקשה שיתאמצו לקמץ ממאכלם וישלמו לנו את מחיר העלים האלו עוד בקשתנו שטוחה לפני הקהל כי המתחיל לקבל עלי מעם לועז ימשיך לקנותם עד הסתים החבור כיון שהמדפיס תובע מאתנו כסף מדי שבוע אל נא יחשבו שזוהי מצוד. קלה לסייע ביד מחברי הספר וע י כך יהא זוכה לקרא בו ובה בעת נמצא מזכה את האחרים בהמשך הדברים מובעת תודה לשרים בני משפחת זונאנה שהס דוד יעקב ברוך ואליהו וכן לגבירים האדונים שמואל ואברהם הלוי משה ב יצחה אנג יל יעקב ויהודה בונפיל רפאל הלוי שלמה גיברי ואחי המחבר החכם המעולה רפאל ב משה מאגריסו על עזרתם וכה יסיים את הקדמתו: הלא כה דברי דבר האבד וזה כתב ידי יד כהה ולשוני תהגה לשון עלגים באר ש ערבה צפצפה לשון הדיוט דלא ידע לכוין אמרא אין אמד ואין דברים דבי לא יתקרי ומורה לא יעלה על ראשו איש יהודי מוכתר בנמוםו איש צעיר יצחק בכר משה מאגריםו ואלה שמות המעשיות שנכללו בגוף הספר: מעשה בשד ששבר חבית יין במלך ששאל את רבן יוחנן בן זכאי על פשט המספר של הלויים בחסיד שגלו לו בחלום כי קצב נאמן יהיה חברו בעולם הבא באיש שהיה מחסיד בכל שנה בהפרשת המעשר ברבן יוחנן שאמד לילד אחד להגיד פסוק השגור על פיו בשתי אחיות 1) תוך כדי חפושי הממושכים אחרי דפוסים שונים של ספר זה ראיתי הוצאה אחרת מדפוס קושטאנדינה הנושאת עליה תאריך ו ש ב י ה ב צ ד ק ה לפ ק(תקכ ד) שאינה דומה להנ יל הן בסדורה והן בצורת אותיותיה הפועלים הם אחרים לגמרי ויש הרושם שהנם בני משפחות שלוניקאיות ואלה שמותם: ע י המסדר במה ק ה ח המ כה ר פנחס קלעי היי ועיי המסדר במה ק הה הח המ כה ר ברוך סותו. וע י המסדר במלה ק ה ה אברהם פסח הי א וע י הפועל במלה ק ה ה הנו מ כה ר שלמה שאלתיאל ע י העוסק במלה ק ברוב יגיזןד. ועמל ה ה הצעיר רפאל ן עוזיליו ה י וע י ה ה הח הנ. כה ר שמואל הררי ה י

40 לח אחת לחברתה בשמעון הצדיק שלא טעם מעולם מקרבן נזיר ב ר שמעון שדמו בן שטח שהקיפוהו ג מאות נזירים בלוי בר סיסי בעת שקבלוהו לחכם והושיבוהו על כסא רם בהלל הזקן ובני בתירא באנטיוכום המלך במלך הלפורני ביר משולם שהיה רופאו של מלך אחד במערב מעשה שארע בצפת בימי האר י ב ר יהושע בן לוי שהתאוה להלוך עם אליהו הנביא באדרינום המלך שהיו לו שני סניגורים שרצו להראות לו את בני קרח ברבן יוחנן בן זכאי ששאלו גוי ברבא בר חנא על ענין הפרה האדומה ב ר אלעזר בנו של רשביי שראה נחש בעקרב שהתפתל בן אליעזר שראה ברך של אדם על האדמה בסומא על שפת הנהר ב ר יצחק וצולע שהתהלכו יחדיו באיש שהלך מא י לבבל ב ר יצחק שפגש בדרכו באיש הגויים כאין נגדו את ר אבינא על הפסוק כל באפיקורוס ששאל נושא קנים מהעבודה יחד בגויה שחלתה ואמרה שתקותה ביהודי וגוי שהיו חברים ואכלו לגויה שהשכיר את חמורו להשחחוות לבעל פעור ביהודי הזרה בפחד. שהלך במטרוניתא העזרי ותלמידו ונחרבו באבי אלפים עיר בינאי המלך שהיו לו אלעזר בן העולם ביר ימים ברא ה את את ר ישמעאל בכמה אחת ששאלה שהורד מכסא מלכותו בבן שמוע שעשה חסד עם גוי ערום בשלמה המלך בעת כוזיבא ומלחמותיו בשלמה בן גבירול באיש שהיה רשע כל ימיו. נדפס בשלוניקי בשנת תקם ג תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן סלים יר ד,. ב חיים הובא לבית הדפום ע י הצעיר וזעיר כה ר מאיר ן להרב כמוהר ד וחברו^ כה ר מרדכי נחמן ה ח הישיש ונכבד אברהם מיראנדה זציק ל בדפוס הח המ. כה ר דוד ישראליג ה- ג נדפס בליוורנו שנת תקפ ג וזו הכתובת שעליו: ספר מעם לועז חלק רביעי במדבר ואח כ כאשר בשאר חלקיו נדפס לשעבר בקושטנדינה יע א והן עתה ליוקר מציאותו הובא לבית הדפום פעם שלישית ע י איש חיל רב פעלים בנן של קדושים ה ה החכם השלם כמהר ר יהודה נר ו יאיר לעד בן לאותו צדיק הר כמהר ר אברהםקורייאטזצוק ל פהליוורנו בשנתויבן שם איביר ה ם מזבח ויבא בשם ה לפ ג (תקפ ג) בדפוס של נחמן םעדון י צ כולל קנ ז דפים גדולים. תאריך ההדפסה ושם המו ל סומנו בפסוקים: אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה אלהיו נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה יראי ה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל יבחר לנו את נחלתנו את הגאון יעקב אשר אהב סלה הרנינו לאלהים עוזנו הריעו ל א ל ה י יעקב ועז מלך משפט א ה ב אתה כוננת מ י ש ר ים מש 1 ט וצדקה וכר דרשתי את ה ו ע נינ י ומכל מגורותי הצילני הושיע את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם ד נדפס באזמיר בשנת תרכ ז תחת ממשלת אדוננו המלך עבדול עזיז יר ה בדפוס של החכם בן ציון רודיטי ס ט בכמוהר ר יהושע משה זצ ל בשער סומן התאריך ו ה א ר כ ת ימים ל^ ג (תרכ ז ליצירה)

41 משכיות לבב לט נדפס בשלוניקי בנימין והחשוב דוד בכר בדוך דוד ס ט ע י הפועל ע י המסדר הבחור ה. אברהם ם ט ע י הפועל אברהם יעקב אירירה ם ט ע י המדפים רפאל ן ויניסטי ם ט ספר דירים א. ח א עד פרשת עקב נדפס בקושטנדינא שנת תקל ג חברו הרב יצחק בכר שמריה ארגואיטי תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן מוסטאפה ותהי השלמחו לחדש חשון שנת ט IT ו י ש ר לפ ק (תקל ג). בדפוס הארוש החכם הנעלה כה ר שמואל בכר נסים אשכנזי יצ ו פסוקים אלה הובאו מסביב לשער הספר: יהי לבי תמים בחוקך למען לא אבוש צר ומצוק מצאוני מצוותיך שעשועי חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך. קרוב אתה ה וכל מצוותיך אמת חליתי פניך בכל עת חנני כאמרתך זאת נחמתי בעניי כי אמרחך חייתני. קראתיך הושיעני ואשמרה עדותיך סימן הפסוקים הללו ד ןוא יצחק חזק בגוף השער נזכר אחד ממטיביו ועוזריו בטורים אלו: גם ה יתן הטוב ואפריון נמטייה להחכם הנעלה כה ד משה סיד אשר הזיל זהב מכיסו להביאו לבית הדפוס כדי לזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בו, והנה שכרו אתו ופעולתו מאת ה' מן השמים, יהי אלהיו עמו ויעמד בעזרתו בכל פנות שהוא פונה. 1) וזוהי הקדמת המחבר לספר: מראש מקדמי אר ץ ארשת שפתי בראש אמי ר לכל דברות ולכל אמירות אכף לאלהי מרום ואקוד ואשתחוה להודות לשם ה מלין לצד עילאה ששם חלקי מלומדי תורתו והגיעני עד הלום לסדר ספר דברים מספר מעם לועז לזכות את הרבים ולראות בספר יוחק מכתב אלהים חרות בעט ברזל החלק הראשון להיות גם אני עם חבל הנקובים בשמות רבנן קשישאי מנאי אשר בכל מאמצי כחם כמה יגיעות טרחו להוציא לאור משפט הספר ומעשהו אמרתי אבוא העי ר ולשוני אגביר ראשון לכל דבר שבקדושה אם ואספרה ממעשיו הטובים אחד מני אלף שפתי אין מםפיקין וילאה עטי אשר אתי על כן אשים לפי מחסום, ה ה החכם השלם סיני ועוקד הרים שכל רז לא אנס ליה כמהר ר יעקב כולי תנצב ה אשר פעל ועשה ספר בראשית וספר שמות לא נשלם שנצחון עליונים לתחתונים וקל מן שמיא נפל יעקב מאי בעית בהאי ארעא קום עלה בית אל והשביע בצחצחות נפשך ושם תהיה ישיבתך בהדי צדיקיא וחםידיא דעבדין רעותיה דקודשא בדיך לאדינו דאנדו 1) ספר מעם לועז חלק ראשון של ספר דברים אים דיקלאראדו אין אה אינטינדיר איל ריג ו די לה וידה קי דיביי ריגי רסי לה פריםונה סיגון קימאנדה לה ליי דיקלארו די קאדה פרשה אי פרשה אי די טודו לוקי פאסו סאנטה א מאמביין סאב יר איל אין איל מונדו אי סיאה איסקריטו קון אב לאס קלאראס קי טודוס פואידאן אינטינדירלאם אי קין קיגיירי סאבייר מאם א-ל ריגיו די איל ליבירו די קי מודו איס אי לוס פרובייגיוס קי פרימיר ליבידו אי סי אינפ ורמארה דיטודו סי ריסיביין די איל קי מילדי לה הקדמה די איל כה ר יצחק בכר המרומם פור אינטירו אי איל אינג ינייאדור די דיטו ליברו אים החכם זי 5 זריא ארגואיטי נר ו

42 מ משה דוד גאון הוא שדמות דיוקנך חקוקה בכסא הכבוד לפני ה אלהי ישראל ואחריו לו קם כלי מלא דוח חכמה יושב בשבת תחכמוני ה ה החכם השלם הדיין המצוין כמהר ר ר יצחק מאגריסו תנצב ה אף הוא היה מתכוין לגומרה של תורה ויזרע יצחק זרעו לברכה ופעל ועשה ושנה ופירש עד סוף ספר במדבר ונתבקש בישיבה של מעלה מפני הרעה נאסף הצדיק כלי כפרה שמתו לישראל. ואיש כי יפלא הפלא ופלא ומלתו על לשונו יפת ח בדודו לאמד מי פתי יסוד הנה חסד הדעת אימרא תפיק מפום רבנן לא ידע הן חסד אין יתיר צעי ר החטאת אך ודק כאחד הריקים בספרא דאדם אפילו חכים לא אקדי ואפילו שיחתן של ת ח אזדא מיניה מה לך פה בסוד ישרים ועדה באתרא דזקוקין דנורא דברי חכמים כדרבונות שתיקותיך יפה לפני בני ישראל כל כי האי מילתא צריכין אנו למודעי הסכת ושמע ישראל הלא לאמונה גם אנכי ידעתי ערכי וקוצר השגתי וידיעתי בלה ומטולאה צרה וקצרה מהשיג דברי חכמים וחירותם גברא ערטילאי כלא הוא חשוב לא מינה ולא מקצתיה ולא כל הימנו איש בעד לא אדע להבין אמדי בינה מה אנוש כי תזכרנו בתוך בני ישראל תא ואימא לך מילתא בטעמא ידיע להוי לך שלחבר מלין על גבי מלין מפי סופרים ומפי ספרים אין חכמה ואין תבונה זולת מלאכה היא ואינו אלא כמעתיק מספר אל ספד והי נתן לי לשון למודים שאוכל לדבר ומלין לחבר ורעיוני על משכבי םליקו ואמרתי אל תמנע טוב מבעליו להוציא לאוד תעלומה ושמתי פני כחלמיש ואמרתי עת לעשות לד ורשותא נקיטנן מריש גלותא מורנו ורבנו עליון למלכי ארץ רב תנא הוא רבה דעמי' ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא סבא דמשפטים קדוש יאמר לו מר ניהו הרב המובהק מופלא שבסנהדרין כמוהר ר אברהם מיוחם תנצב ה והוא פקד עלי את מצחך חזק מקום הניחו לך אבותיך קום לך בכחך זה והושעת את ישראל גם בדך יברכני יהא רעוא שיתן ה את רוחו עליך וזכות התורה אהניא לך שישלט ברכה במעשה ידיך ויתן לך מטל השמים טל של חיים ארוכים חייבמ של שלוה חיים של שלום ליהוו דבקין דנא עבדנא כדי שתזכה לסדר ולפרש כל ארבע ועשרים עד גמירא מראש ועד סוף רחב רחב מיד נקרי למען תהיה תורת הי בפיהם כשלחן ערוך ומוכן לאכול לכל עדת בני ישראל אני אל ה אקרא ודבר שפתים אחד באחד יגשו וכפי פרושות בתפלה ובתחינה בעי ומתחנן קלא דלא פסיק מן שמיא מיהב יהבי רב חנא ורב חםדא בעד השדים נדיבי העם שרי צבאות ישראל מקיימים דגל התורה די באר זרא הדין ודי בכל אתר ואתר שיוציאו לאור הכתב והמכתב מחלק שני של ספר דברים חרות על הלוחות בעט ברזל כי המלאכה היא רבה ושערי דמעות ננעלו כי אפם כסף ועל טוב יזכר שמם בכל משפחות בית ישראל אשרי אנוש שיאחז או יחזק במעוזי ודמיו עליו יטוש אחד המרבה ואחד הממעיט איש כמתנת ידו מסת נדבת ידכם שאו ידכם קודש להקים דגלה של תורה ומן הסלע הזה תוציאו מים חיים יצו ה את הברכה העליונה דלית בה שיעורא והוא מרומים ישכון והעושר והכבוד שמור לבעליו נתונים נתונים לו. ושנות כל אחד יעלו באחד ומאתים יעמד חי עד בני חי גם עד זקנה גם עד שיבה במעלה על גבי מעלה ועיניהם תראינה סביב לשלחנם בניס ובני בנים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד וחי בהם לעולם לפני

43 משכיות לבב מא כל קהל עדת בני ישראל אליכם אישים אקרא אם אמרתי אספרה קצת מתלאותי דבר שפתים אך למחסור הן אני נשארתי לבדי בערום ובחסר כל ובביתי אין לחם ואין שמלה כנפל טמון בין תנור וכירים בין צוקות ובין צדת ן נודד ללחם איה ובתחנונים ידבר דש לקוח את ספר התורה הזה בוז יבוזו לו כסף ושוד. כסף והיה לי למשיב נפש די מחסורי אשר יחסר לי ומנו דזכי לנפשאי הנה שכרו אתו אמור רבנן בכפילא שבחא ופירי שבח המגיע מנה אחת אפים בתוספת מרובה על העיקר תשלומי כפל ארבעה וחמשה גס ברכות יעטה מורה בברכה המשולשת בתורה מעם הי אלהי ישראל. לי נאה לברך בכל חותמי ברבות הדין הוא שיטלו שכרם על כל הטובה אשד עשו שני צנתרות הזהב הראשון אדם גבר חכם בעוז ואיש איש דעת שונה הלכות בכל יום ומרבה גבולו בתלמידים כרכא דכלא ביה בלול במקרא בלול במשנה בלול בגמרא החכם המרומם כמוה ד י$חק פרץ נר ו ומשנהו הכתם הטוב כלי מלא רוח חכמה סלת נקיה מבני עליה יראת ה היא אוצרו רוח הבריות נוחא הימנו משמח אלהים ואנשים מגזע היחס והמעלה ענף עץ אבות ה ה החכם המרומם נז י כמה ר ד יעקב אלגאזי נר ו שקיימו וקבלו עליהם עושה צדקה בכל עת זה המשאיל ספריו והחזיקו את ידי לעשות סיוע שיש בו ממש לתת לי רוב ספרי מפרשי התודה הצריכים למלאכה וגם אני נשאתי ידי לבדך וצויתי את ברכתי ליהו תלתא דמרחמו לחו שלש ברכות הללו בני חיי ומזוני יחדיו יהיו תמים יחולו על ראשם עבדו דלא תשכח ספר התורה הזה מישראל ואני תפלתי לך ה מרן דבשמיא מן המיצר קראתי יה הבט משמים ודאה עדת ישראל נאנחים ונאנקים ויום ולילה לא ישבתו מעוצר רעה ויגון מתעטפת העניה ודמעתה על לחיה צועקת בייא בייא כי נהפכו עליה ציריה עולם הפוך ראינו עליונים למטה ותחתונים למעלה ראשית גויים עמלק הן הן ברוב המעלות וכל מעשה עזים הן עזי פנים השמחים לעשות רע ואנחנו עמך וצאן מרעיתך אין יום שאין קללתו מדובה מחברו וכל בית ישראל ירדו לצעדים עד שהראשונה פהודה שניה ממהרת לבא שחה לעפר נפשנו לא נשאר בלתי אם גויתנו לא היו ימים טובים לישראל עיני לשמיא נטלית ראה נא בענינו ואמר די לצרותנו כי אתה אבינו ולך תלויות עינינו עד אנא תקום תרחם מעונה אלהי קדם חדש ימינו והאר פניך על מקדשך ותגזד אמר לאמר לציון במשפט תפדה ובא גואלו בן ישי בראש ללקוט שושנים לקיטתו כאחד מארבע כנפות הארץ מקבץ נדחי עמו ישראל על ארצנו ועל גחלת אבותינו וארמון על משפטו ה לו יבנה שם נזבחה זבחי צדק ביד איש עתי כהן גדול הני כבשי ואת אילי הארץ ואת הבנים תקח לך והיו באוכלי שלחנך מן הפסחים ומן הזבחים והיתד. הדוחה רוחה לביםומי וישראל עושה חיל עדרים הדרים ישובו יושבי בצלו לחזות בנועם הי ולבקש בהיכלו אז יאמרו הגויים הגדיל ה לעשות עם אלה אשריך ישראל פי המדבר בדוח נמוכה ובנפש שפלה הלוחך ומתאבק באפר רגלי חכמים איש צעיר מקטני ישראל יצחק אדגואיטי כולל ד ל דפים גדולים

44 מב משה דוד גאון בהקדמה הספרדית הארוכה והמפורטת מבאר את החשיבות של קיום המצות ולשם כך דרושים י ז תנאים שהוא פורט אותם אחד לאחד בהרחבה. אח כ מציין עשר מעלות שכל המקיים את המצוה זוכה להן. כתוספת להקדמתו זו נתן אחיכ מבוא באשפניולית, בו יבוארו טעמי המצוות, מעלותיהן וכו ובכלל הדברים י ז משלים שונים. מגוף הרצאתו יובן שח ב של דברים הוכן על ידו. אלא שמחמת העדר אמצעים לא הוציאו לאור. בעתים נטרפה לו השעה, וכתב היד מפרשת עקב עד סוף דברים אבד ונעלם. מסבות שונות לא זכה הספר להמשך, וגם כשקם אחר מטובי הרבנים לכתב מעם לועז על יהושע לא ידע כי טרם נשלם החבור על התורה, בהתאם לעדותו דזוא בהקדמתו לספרו ח א, וכך נגזר, כי חבור רב כמות זה שבו הושקעו ומאמצים איי קץ במשך כמאה כשרונות שנה/ ישאר פגום במובן ידוע, בלי ח. פרשיות בסופו, ומפליא הדבר, כי לא נתגלה גואל לפעולה החשובה הזאת. הרב יצחק ארגואיטי מסיים את הקדמתו האשפניולית בבקשתו זו אל הקהל: בזמננו לאחת! למצוות תחשב קנית ספרים וללמוד בהם ולהשאילם שאחרים ילמדו ברם, ייתר מאשר לכתב ספר תורה ולהכניסו בביה כ ד ימען יקראו בו לפרקים. לכן עיי זה שכל אחד יעזר להדפסת ח ב של דבריה יחשב 1 לו שיקיים המצווה של כתיבת םית ואח כ בעזרת השם נכתב ביאור על הנביאים ומלחמות מלכי ישראל עם האומות והנסים שעשה להם הקב ה וכו. וכה סיים: ודע*, כי אחת ממצוות עשה של התורה הוא שחייב כל אדם מישראל לכתב ספר תורה ויחשב לו כאילו קבל תורה מסיני כפי שיבואר באריכות בעזרת האל בביאור לפרשת וילך, והורעו חכמינו ערך חיוב זה, שבכל הדורות הראשונים לא יכלו לכתב אלא ספר התורה על מנת ללמד בו ושאר דברי התורה היו נלמדים על פה, ולא היתה רשות לכתבה על ספר. אולם כיון שנגלינו מארצנו ובגלויות והצרות שעברו על ראשינו כגלי מים זידונים ד יא היתה דעתנו צלולה לזכור הכל בעל פה, וראה רבנו הקדוש שאולי תשתכח התורה והרשה לכתב בספר כל מה שהיה עד זמנו נלמד בעל פה, ויחבר ארת המשניות. אחריו באו חכמים וערכו את הגמרא ושאר ספרים כמבואר בפרוטרוט בהקדמת ספר בראשית בזמננו מצוה רבה היא לקנות ספרים אלו ולהשאילם לאחרים למען ילמדו בהם יותר מאשר לקנות ספר תורה ולהכניסו לבית הכנסת.ובהיות כך, בעזרת כל אחד במה שחננו ה נוכל להדפיס חלק הפרשיות מספר זה, יחשב כאילו כתב ספר תורה כפי שבארנו. ואחר שני של שאר בעזר הי נכתב ביאור נביאים והמלחמות שהיו בין מלכי ישראל והאומות והנסים שעשה להם השי ת ותדעו הכל, הואיל ולא כל אדם יודע מזה ובזכות זו יברככם ה ויקוים בכם מקרא שכתוב, יצו ה את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך כיר א. הפוקחעורים הוא יאיר עיני לפרש ספר דברים חרושים זכים וברים מפי סופרים ומפי ספרים ובהם נאמרים משפטים תמימים וישרים בדברים מאירים כתומים ואורים כלם למבין נכוחים ולמוצאי דעת יקרים. כבשאר חלקי הספר, גם בספר דברים הובאו כמה מעשיות לתועלת הקוראים וזה תכנן בקצרה: מעשה ברבי אבהו ור שמעון בן לוי, בגדעון, שבזכותו נפדו ישראל מידי

45 משכיות לבב מג מדיין, בר שמעון בן יוחאי שחלה ובאו חבריו לבקרו, בפחה אחד שבא לעבוד לבעל פעור, בר ריש לקיש שחדל לעסוק בתורה ויהי לגנב באיש עשיר שירד מנכסיו, ברי יוחנן שהיה מיסד את עקיבא בן יוסף לפני רבן גמליאל, באשת חנינא בן תרדיון שנענשה, ברב, שבשבתו לשפוט היה מתורה כאדם ההולך למות. על המחלקת שבין רבן גמליאל ור מאיר ור נתן ברב דימי שהביא סל תאנים למכירה ממקום אחר. ברבן גמליאל ור הושע שהיו נוסעים באניה ברבי יהודה בן רבי חיא שהיה רואה בביתו עמוד אש. ברב פפא שפגע בכבודו של שמואל ונפל רעף מגג ביתו ופצעו, בר יהושע שבעכונתו דר אפיקורוס אחד. ברי מאיר שהתרצה כי אשה תירוק בפניו בכדי להשרות שלום בין בעל ואשתו בד, אבא שהיה יושב בשערי לוד ובא נחש. בנקדימון בן גוריון שעמדה ל יו השמש, במלאכים שירדו מן השמים ונשאו להם נשים/ בשלמה המלך שהיה משכים קום.ורוכב על גבי נשר בתינוק בן יומו שנפגש עם שד והתאבק עמו, בשני אחים שהיו להם שכנים רעים, באיש שעלה לרגל ושכח לסגור את דלת ביתה בחזקיהו מלך יהודה שחלה ובא אליו ישעיה הנביא לבקרו בחנינא בן דוםא שהיה מהסלל בשלום העולם בר יהושע בן לוי שנכנס חי לגן העדן. בר אלעזר מן שמוע ויוחנן הסנדלר שיצאו מא י לחו ל בכדי ללמוד אצל יהושע בן בתירה. בר יוסי בן קסמא שחלה ובא חנינא בן תרדיון לבקרו. בר טרפון שנכנס לגן אחד ונתפש כגנב ע י הגנן ורצה להשליכו הימה. ברבנו הקדוש שבשנות רעב ובצרת פתח את אוצרו להאכיל את הנזקקים. בר עקיבא שהיה רועה אצל כלבא שבוע. רדי יהודה שהיה עני מרוד, בר חמא ור הושעיא שהיו משיחין בדרך, באבא יודן שבצאה הת ח ל יקבץ היה נותן להם בעין יפה. בתלמידי חכמים שהתאכסנו אצל בעל בית אחד ובהפרדם ממנו ברכוהו באפן מחת בר יוסי שנגלה אליו אליהו. בחסיד שהיה מתפלל ועבר פחה ודרש בשלומו ולא הפסיק מתפלתו. בכהן ירא שמים שבכל יום היה מתפלל שבניו יהיו יראי אלהינם. באיש ששאל את ר עקיבא על מהות הע ז. באגריפס המלך ששאל את רבן גמליאל למה מקנא ה בעבודה זרה אם היא בלי ממש, בעזרא שבטל את היצר הרע ש? י ע ז בזמנו. בר זירא שעשה מאה תעניות שלא השלט עליו אש גהינם, ברבן גמליאל ודי אלעזר בן עזריה שראו שועל יוצא מביהמ ק ובכה ור עקיבא צחק באיש ששם עינו באשה אדוניו ונענש. בר עקיבא בן יוסף שהיה לומד בעת שהגויים גזרו נגד התורה בר אליעזר ור יהושע שהיו ברומי וגזרו שבמשך ל יום יתמו כל צוררי ישראל. בר יוסי שידע מעשה מרכבה. בשני אנשים שבכ?, יום ו בערב היו מריבים זה עם זה. בר אבהו שבבואו מהשוק היה דופק בדלת כיתו ובנו נענה לו אט. בשני אחים שאחד הרג את משנהו. מעשה שקרה באשכנז שהיה בית אבן ובמרתפו נמצאו שדים, 1 במלך קונסטנטין שבזמנו קם והציג את עצמו במקום אלוה. באלכסנדר הגדו?- שבמסעיו פגש חיות אשר במראיהן היו ממיתות והוא העמיד בפניהן מראות והכניען, בכומר שהיה חיב כסף ל ייהודי אחד וזה היה נזהר מלהכנס אל בית תפלהו לתבוע ממנו ביהודי שהיה מוכר צרכי קדושה של נוצרים/ברב הונא שהחמיצו אצ יו ארבע מאות חביות יין. ברב שראה סומא לומד וידרוש בשלומו וזה ענהו והכירהו. ברבנו הקדוש שהבין כי היםורים הם רצויים בעיני ה/ ברי

46 מד משה דוד גאון אליעזר שחלה ונכנסו אליו ר טרפון וד יהושע לבקרו ולנחמו בדברים ולפייסו. בד עקיבא שהיה הולך בדרך ונושא עמו תרנגול וחמור ונר. באיש שראה או נ חברו עם שופע נגעים ברגליו. באיש שהיה חכם, וכעם עליו המלך ואסדהו. ברי עקיבא שהיה אסור ולא רצה לאכל בלי נטילר ז ידים. בר עקיבא שרצה לנסות תלמידיו אם יש להם דרך ארץ. בהלל שעשה משתה ובא עני והודיע שעליו להשיא בתו ונתנו לו כל מה שהוכן לאורחים. בר חיא ור יוסי שהיו מהלכים בדרך ואיש עני עבר ובקש מהם פרושת לחבש. בילתא אשת רב נחמן שלא נתנו לה לטעום מכוס של ברכה והלכה אל המרתף ושברה 400 חביות יין ישן/ בחסיד שהיה מברך ברכת המזון בכונה גדולה. באיש שמלאכים היו רודפים אותה לרוששו בגלל הניחו פרורים תחת שלחנו. באיש שקם להיות ש ץ ואמר בעמידה יותר תארים ממה שכתוב. באיש שהיה מוליך את בנו לביה כ והיה זה מוציא מפיו מלים מגונות והוא לא יםרהו. שבזמנו של שמעון בן שטח היה יורד גשם בליל ד ובליל שבת, בצעירה אחת שהיתה הולכת במדבר וצמאה למים, וראתה בור ותרד ותשתה. באלישע שנקרא בעל כנפים. באיש שהיה הולך בדרך שוממה ושמע קול צועק וי וי. בריש לקיש שהיה רושט את המערות שד ^א יטמאו הכהנים, וכשבאו למערת ר' חייא נעלמה מעינו. ב, נדפס בשלוניקי שנת תקנ ח. בדפוס הישיש ונכבד כהיד מרדכי נחמן הי/ וחברו כה ר דוד ישראליג ה הי. ג. נדפס בליוורנו שנת תקפ ג, בדפוס נחמן םעדון ובהשתדלות הרב יהודה בר אברהם קורייאט. ך. נדפס בשד יוניקי שנת תק ץ, בהשתדלות העסקנים לדבר מצוד. נתן צבי ויוחנן קלעה בדפוס יתומי המנוח בצלאל הלוי. 1) ה. נדפס באזמיר, בשנת תרכ ח/ תחת ממשלת אדוננו המלך עבדול עזיז בשנת יברך את לפ ג (תרכ ח) בדפוס בן ציון בנימין רודיטי. הספד כולל הסכמה מאת הרב חיים פלאג י. בפתח דבר רושם המו ל: אשריהם ישראל רודפי צדקה וחסד אל, יתנו מתנות קדשיהם צרורות כספיהם להדפיס תמימים ארת א ש ר ג א לים מ י ד החוקים והתודות גדולים ועצומים וכוי. ומסיים בתאריך לפיק (תדכ ח). ך. נדפס בשלוניקי תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן עבדול חמיד חאן יר ה בדפוס חברת עץ החיים שנת י ה י ת / ה עמ ו וקירא' ביו כ ל ימ י חי יו (תדמ ג) לפיק/ בדפוס הנזיי סעדי הלוי אשכנזי. המסדר משה יוסף הי ו. 0 מהדורה זו הזכיר מ פרנקו בספרו: Efsai wr l hi$toire des Israelites de!'empire Ottoman Paris 18 7.»y!33

47 מ ש כ י ו ת ל ב ב מה דברים ח ב, פרשת ראה וזאת הברכה. בזה הכתבת שעל השער: מעם לועז חלק שנישל ספד דברים, מאת יצחק בכר שמדיה ארגואיטי. נדפס בקושטנדינא יע א אשר תחת ממשלת אדוננו המלך שלטן האמיד יר ה/ שגת ו ז ר חיה ל כ ס י ף איישמי לפיק (תקל ז) בדפוס החכם המ. כה ר שמואל בכר אשכנזי. ו) ד השפעתו בצבור תקות הרב כולי בנוגע לעתידות ספרו התגשמה במלואה הגם שהוא מת ופחות מחצי תאותו בידו קהל הספרדים ברוב תפוצותיו קבל את חבודו הגדול בחרדת גיל ויצפו להמשכו בלי אחור בזמן קצר בערך חדר הספד לכל בית ויודגש הצדך להעלותו על מכבש הדפום שנית במשך י ח שנה (בין ת צ לתק ח נדפסו ספדי מעם לועז על בראשית ושמות פעמים בקושטנדינא עיר מגורי המחבר וכעבור זמן גם בשלוניקי בליוורנו ובאזמיד מתוך הערצה למפעל ולמחוללו קמו לו דואגים.נאמנים מקרב רבני קושטא אישים אשד התמסרו לעבודה מלב ומנפש הגואלים הקרובים הללו היו הרבנים יצחק ב ר משה מאגריסו ויצחק בכר שמריה ארגואיטי הראשון השלים את ספר שמות מפרשת תרומה והלאה ויחבר סדר ויקרא ובמדבד^והאחרין המשיך את עבודת קודמו ויסיים את הספד כלו אולם בהמשך ההדפסה נפטר מחברו בין השנים תקליג-תקל ט וחלק ב של ספר דברים מסוף פרשת עקב ואילך אבד 1) מציאותו של שער זה ודפים מודפסים מהספר מצורפים אליו היו בשבילי אני הכותב הפתעה נעימה מפליא הדבר כי כמה מגדולי רבני תוגרמא אשר הסכימו על ס מעם לועז יהושע ח א ואף מחבר ספר יהושע בעצמו הרה ג רחמים מנחם מיטראני ז ל ל יסי עדותו הוא לא ידעו על קיומו של ספר דברים ח ב לאמר מפרשת עקב ואילך אכן מדברי הרב יצחק ארגואיטי בהקדמתו לסי דברים ח א יוצא ברור שהחלק השני היה תחר ז ידו בכייר* והמכתב מחלק שני של ספר דברים חרות על הלוחות בעט ברזל ושערי דמעורת ננעלו כי אפס כסף מכל מקום נתן להניח כי הרב המחבר היה עוד חי בעת שיצא לאור ח א מספרו וכבראה בגש בעצמו להדפיס ח ב אלא שבתגלו עכובים והביאוהו בעד המשכת הפעולה. אולי בדפסו רק גליובות מעטים מתוך כתב היד ושאריתו אבד ובעלם במסבות הזמן. איך שהוא יש בגלוי שער זה והדפים הבודדים הללו הבלוים אליו משום חדוש באשר הוא מפיץ אור ידוע על התעלומה העוטה את גורל פעלו של הרב יצחק ארגואיטי מסיים מסכת פאר זו ששמה מעם לועז על התורה שריד פלאים זה במצא עתה ברשותה של חברת תקון חצות שע י בית החולים הכללי משגב לדך בירושלים

48 מו משו, דוד גי ft ו ן כנראה בכ י הן אצל מקורביו או ע י המדפים ולא נודע עד כה מה היה בגורלו 1) המו ל ר בן ציון רודיטי ם ט מאזמיר אשר הדפיס את כל חלקי מעם לועז משיח בראש ס ויקרא על אפן הדפסתו ודרכי הפצתו למותר להטעים י כי בינתים חלו שנויים יסודיים במקצוע זה וישנו הבדל עצום בין הדפסת ספר אז לפני ר שנה והדפסתו כיום על מחבר הספר בעת ההיא היה לסובב במשך שנים עם חבורו מעיר לעיר וממדינה למדינה לאסף הסכמות מרבנים ותרומות מנדיבים אלה שידברו בשבח החבור וערכו מעלותיו וכר ואלה למען יעזרו בסכומי כסף להוצאות ההדפסה אם כך בספר רגיל ושכיח על אחת כמה טרדות ויגיעות בספר רב הכמות והאיכות רק בדרך זו-אם התמסר המחבר לפעלו בכל לבו ראה ברכה במעשהו ויבטיח את ספ ו מכליון הצילהו מלהיות טרף לשני הזמן אחרת לא היתד. כל ערובה שפרי שבלו יתפרסם ויראה אור עולם באחד הימים והלאה מעיר: מדפיסים גליון ואח כ מחברים ומוסיפים בינתים דואגים למעות עבור הדפסת הגליונות הבאים- -תוך כדי כך הוא מרים על נס את שמותיהם של שני אחים נדיבים ממשפחת בכר בקושטא אשר הואילו להשקיע סכומי כסף מסוימים לשם פרסום הספרים ויברכם בעושר וכל טיב במרוצת דבריו יציב ציון כבוד לפלוני ואלמוני שמו.ו בדמי ימיהם ושקרוביהם נדבו סך ידוע לעלוי נשמתם בסוף סדר ויקרא נדפס פזמון ארוך בשם תוכחת מגולה במליצה יפה ונעלה בלשון לעז ותושיות מתוקה לפיות שחובר ע י הרב חיים יום טוב מאגולה 1) רוב הביבליוגרפים עברו על הספר מעז לועז בשתיקה ר י אייזיק בן יעקב באוצר הספריבם שלו אות מ סי' 1746 וזה שלאחריו הזכיר שתי הוצאור ז בתאריכיכש תקל ג תקפ ב בסימן שאלה גדול לדעתו זהו ספר הנועד להמון ולנשים כעין צאנד ז וראינה שלנו בלשון אשכנז ולא ותר א מרכס אסף רשימה חשובה ובה ציין חלק נכבד של הוצאות ראה Zeit. fur Hebraeische Bibliographic לד ר א פריימאן לשנת 1909 כרך ד ע מ 82 קייזרלינג וגרינבוים בכללם גם מ פרנקו יזכירו את מציאות הספר בלי כל בטחון ראה Biblioteca Espanola Portugueza ludaica למ. קייזרלינג.1890 וכן ludisch Spanische chtcstomatie למ גריבאוים הרנקפורט 1896 יש להתפלא בעיקר על מ פרנקו בהיותו תושב קושטא וקיוב קרבת גזע ושפה לחוגי היהודים הספרדים על כי לא הצליח לאסוף חמר נוסף ממה שהביא בספרו ראה Essai sur L'Histoire Des Israelits 1897 פריז עמי!22 jours de L'Empire Ottoman depuis Les Origines jusqu'a Nous שמונה שורות בס ה הקדיש לאוצר בלום זה ואף הן רחוקות מדיוק ומקביעוו ז הרב ארגואיטי ופעלו לא נזכרו כלל וכן מחברי מעם לועז יהושע אסתר שיר השירים קהלת רות וכוי הרב דובער בעריש פרידבערג ציין כמה הוצאות של כל חלק אם כי ל 4 י 1 תמיד בריקנות מופתית המעונין בפרטים ימצאם בספרו בית עקד ספרים ע מ 394 אנטוורפן 1928

49 משכיות לבב מז דברי המוסר הנמרצים שבמליצת הבלהות הנזכרת יורדים חדרי בטן ובוטיט כמדקרות חרב פיפיות חדה הם מזכירים את אפסות האדם וחייו תקוותיו תעתועיו ואת הבלי העולם הזה שכלו שקר ותהו 1) מדברי הרב ארגואיטי מחבר ם דברים בהקדמה אפשר לעמד על תנאי עבודתו הוא מקרוב אולי דוקא משום כף מתוך היות המחברים עוסקים בעבודתם לשם שמים באין תוחלת ואפשרות לההנות ממנה בצ אומ ; זכה הספר מעם לועז לפרסום כזה בכל תפוצות הגולה הספרדית דאגתם העיקרית של העושים במלאכה היתד, לראות את חבורם נקרא יתר על כן שנמצאים' אנשים ההוגים בו בחשק ושיהא אהוב וחביב על הבריות 2) בפחות הצלחה מהקודמים עשו את מלאכתם המשה מחברי ספרי ד ;נ ף ישנם מיחסים אחדים מהכאוריםעל נביאים ראשונים אשר לא הגיעו אלינו להרבנים פנחס קלעי ושמואל הררי ששמם נזכר בעיקר עם הגהת הספרים הנ ל אולם אין זה מוכיח שהם עסקו גם באסף החמר עבורו ועריכתו והדבר עודנו טעון בדור ועיון גם אין לומר כי חותם המקריות טבוע על עמדת הממשיכים אלא שבכל זאת מעם לועז על התורה נשאר כיצירה שלמה ומסוימת הידועה למדי בצבור. בלי שיהיה כל קשר ישר ואמיץ עם הספרים שנכתבו אחריו 3) 1) הוכחותיו ודברי מוסרו נדפסו בספר מיוחד בשם תוכחת מגולה בבילוגראדו חשכה על י המטיל אימה משהו איום ומעיק שנת תרי ח יש בחרוזים הנאים השקולים נעדרי ר זכן קוראיהם הם יבארו בטוב טעם כי חיי האדם בעולם הזה הנם מחוסרי ערך ישמשו הכנה לעולם שכלו טוב אורה וטהרה ונחת ותכלית טפלים ואפלים לגמרי והם בתאר מגולה יש רמז לשמו שהוא מאגולה או מגולה הדפסת הם מעם? 1 ועז סדר בתרומותיהם לעזרת האנשים שהשתתפו 2) מתוך יש בשמורת במדבר דברים נזכרים כמה שמות ספרדים טפוסיים שלאט הולכים ונשכחים אחדים מהם לדוגמא: טבוע ע ייהם. בזה אלו איזה הלך רוח מיוחד וחיתם ספרדי טהור גיוראדו מאגיה אריאס ארוגיאס ארואיטי ביניוניס אלבלה אלגראנטי אלעלוף מירון םוב ראדו סירינו פאפושאדו פולידו פונטרומולי קאפואה קאראקו קרודו רודיטי תיזון וכוי נראדה הדבר שאילו מהשמות נגזרו ע פ הצורה התנכית המקיבלת כמתי לאל יה המתחילים באל. כגון אל עשה אל דד אל-קנה וכן אלי פז אלי פלט אלי עזר אלי שמע ההבדל העיקרי הוא שבתקופת התנ כ היו השמות הנזכרים פרטים ברובם ואלה שלאחריו משמשים כמעט כלם ככנויי משפחה ישנם כאלה כי אף אם מתחילים באל אינם עברים אל מושנינו ודומיד זם אל נזי אל מליח השמית: אל-חליל לסוג זר, שייכים לפי דעתי ואולם יש גם צירופים יפים באמת כמו אל חריזי אלב>לי אל קבץ אל גביש אל נקוה אל ברא נם ועוד והאוניברסיטאי 3) ידידי הסופר והביבליוגרף מר אברהם יערי מבית הספרים הלאומי מוסמך זה ע פ העיר את תשומת לבי על קיום הוצאה ערבית של ספר מעם לועז מקור לתרגמו בכר מעיד ומוכיח עד כמה התחבב הספר גם על אחינו שבאפריקא וירגישו צורך המשתרע על 260 ללשון המדוברת ביניהם נקרא: פתשגן הכתב תעריב מעם לועז ח א עמי כולל רק פרשת בראשית ונח עם הסכמות מאח חו ר אלג יר ווהראן וירושלים בתאריכים

50 מת משה דוד גאון' מכל האמור מתחור שהספר מעם לועז נועד לכל אדם מישראל הקורא בלשון שבו נכתב מחבריו דאגו לכך שםפרם יהיה מעין כל בו ושדהקוראים ימצאו בתוכו כל מה שיש לו שייכות לחיים ליהודי לאדם ולעולם יחדיו אכן זהו אוצר בלום של יהדות ומוסר של חכמה ודרך ארץ של ידיעות וחדושים על כל מה שיצרה וחוללה רוח אנוש בחלד לא יפלא איפא אם ספר זה נחשב עד היום לכעין האורים והחומים של בעלי הבתים היראים ספר סמל בכל הנוגע להנהגת החיים ועניני דת ואמונה. בעת ובעונה אחת משמש מעם לועז למקור הדרשות בישיבות ובבתי התפלה ברוב ערי המזרח הקרוב בו יהנו ויבלו בנעימים את עתותיהם כל אלה הדבקים בה ובתורתו ויצוין הספד נערץ במדה שוה בכל קצוי תבל שיהודים ספרדים נחתים שם לרבות גם ירושלים עיר הקדש עוד זדום יאפשר למצא מרבני הספרדים בשעות בין הערבים ביחוד בימי הספירה י הצןכניעים הדוויים הרהורי חרטה יושבים בבתי הכנסיות השונים וקוראים פרקים ממנו באזני קהל המתפללים וכל אלה שעינים להם לראות את הדרשן המתפעל ולפילהבין ולשמוע שותים בצמא את דבריו הנקראים מתוך הספר הארוך ביראה מרגש* קודש 1) בשפת מעם לועז נשארו אילו שרידים מהשפה הספרדית וכנראה שאפן בטוי כזה היה נהוג אז בקרב המון העם יתכן כי קרבת הזמן אל גרוש ספרד השפיעה שהצפון הם^דיית בטהרתה היתה עוד שגורה בפי דובריה צאצאי הגולים מכל מקום אין כשפ* ד,ם^'הז& קלה ומובנת מושכת וצודדת את הלבבות 2) קרוב לזמן סיומ^ל ה& פףי מעפ לועז חיו עוד באילו *עדי תוגרמא אנשים חכמים ונבונים מחברים ודמ:יב^צזי 1 עי?ולש^ ביניהם יזכרו ר מדרכי ב ד אליעזר כומטיאנו בעמ ם כתר תורה על ^מו^ומבאר אחדים מספרי הקדמונים כגון יסוד מורא ם השם וסי האחד להראצ ע- וכן מלות ההגיון לרמב ם ר שברתי בן מלכיאל שחבר כמה ספרי מדע לעם צץ השאר תעלומות החשבון אגרת מעשה הצפיחה תקין כלי הנחשת תקון כלי השעות פרקים על לקות החמה וקדרות הלבנה ועוד אולם צריך לציין בצער כי מכאן ואילך כאלו הותרה הרצועה כליל ויחלו ימי הדמדומים והשקיעה מפליא הדבר כי לארך כל החזית בכ?, מרכזי תרמ ה תרמ ו וכן הקדמות בעברית ובערבית מאת המתרגם אברהם בן אהרןלעםרי נדפם באלגייר שנת תרנ א ח ב הוא על פרשת לך לך וירא חיי שרה ח ג ממשיך תולדות ויחי. כוללים 252 עמ ח ד מכיל פרשיות שמות וארא בא ונדפס שם בשנת תרנ ד במודעה אשר מעבר לשער בכרך זה נאמד שהספר כלו יכיל ט ו חלקים ראה Zeit. fur Hebraeische Bibliographic לד ר א פריימאן פרנקפורט כרך ז' עמי 150 והלאה כרך ט ו עמ 45 1) באילו מערי המזרח נהגו לפנים שאבות נתנו לחתניהם במקום נדוניה כסף מזומן ותכשיטים את חמשת ספרי מעם לועז על התורה ראוי להטעים שדבר זה נחשב בין השנים תק נ-תר ן לנדוניה הגונה שלאו כל אחד זכה לה מפאת יוקר הספרים הללו 2] בזה דוגמאות אחדות: אבאכו-למטה איכום-בנים אכונטאמיינטו-אחוד אוכאלה הלואי אליכאר-להרחיק אסימיכאר-להדמות אב אנטאכי-יתרון אקוכיר ללקום דיכימום אמרנו טאכאו לכרות טראב אכו-עםק כודיזמו יהדות כורו נשבעתי מוכירים גשים כוזגאר-לשפוט כינטי-צבור מיכור-מוטב קונםיכו-עצה ועוד

51 משכיות לבב מט היהודים בארצות המזרח באין הבדל מתחילה להיות מורגשת כעין עיפות רוחנית מתמידה משעבדה כופה ומכנעת ואם גם קרה שפה ושם נסה מי שהוא להתרומם במעוף שכלו ובמאמציו הרי לא היה במעשהו זה כדי להפתיע לעורר או לעודד ולהשבית את הדממה שמסביב התמהון והכלמה יגדלו פי כמה אם יושם אל לב כי תקופה זו הנדונה כונתי לזמנו של הרב יעקב כולי וחבריו שבה הגיעה התרבות האנושית בארצות המערב למרום פסגתה היא נתנה אותותיה לרעה במזרח וראה זה פלא לעומת השגשוג והפריחה שם נראה כאן ההיפך הגמור הבערות מהלכה קוממיות בראש חוצות וחוגגת נצחונה באין מפריע עם כל רגשי העלבון הנעורים בלבנו לעובדה המוזרה והמרה אין זה פותר אותנו ממעש אך עלינו להבליג עליהם ולחקור ולבקש את פשר החידה טרם נכתבה ההיסטוריה של הימים הללו האוצרים בקרבם זכרונות של שלשים עשרות שנים בחיי אדם ודבר זה דורש את תקונו המעונינים בקורות הדורות ובהשתלשלות המאורעות בתפוצות ישראל מחכים לספר זה כי עתיד הוא לפזר במקצת את הערפל הכבד אשר נערם על שמינו אשר כסה והעמיד בצל תקופת רבת ענין גורמים ומעשים הפותחים פתח להבנת התעלומות חשוב לדעת כיצד התהותה התהום הפעורה והאיומה בין גאוני וחכמי ספרד וצאצאיהם תהום רבה שמדי יום הולכת ומתרחבת הולכת ומעמיקה וכאילו מאימת לבלוע חיים את בני בניהם של אלה שבעתות פורעניות ושמד יצרו את הפרק הכי נאה ומזהיר בתולדות ישראל אישים אבות ואמהות שהקדישו את כבוד אלהיהם ותורתו בגופם וברוחם על שלהבות האוטודיפי- איני בטוח -ביתר דיוק הנני מסופק מאד שרשמתי בזה את כל ההוצאות של הספר לסדריו ולחלקיו אשר נדפסו בערים שונות כגון קושטא אזמיר ושלוניקי בכל דור נמצאו מתעסקים בדבר מצוד. שהשתדלו להוציא לאור פעם חלק זה פעם חלק אחר גורלן של רב ההוצאות היה תלוי בנם כיון שהספד היח נדפס בחתימה על גליונות אשר נפוצו בקהל אחת לשבוע ולא כלם התמידו בקבלתם מה שהפריע הרבה בעד המשכת הפעולה למשל סדר בראשית יצא בשני חלקים וכן סדר שמות ודברים מהם מצויים ומהם בלתי ידועים לקהל ספר דברים התנסה יותר מכלם יש שנדפס עם פרשת עקב בלי עקב עם חציה וכוי יזכד בזה פרט מאלף באחדים מספרי המהדורות הראשונות שנדפסו בקושטאנדינא ובשאלוניקי אפשר למצא את שמותיהם של אותם המסדרים עצמם שהתעסקו ב מלאכת הקדש ומהם אחד אשר פעל ברוב יגיעה ועמל תחלה נראה הדבר הזה כתמוה אולם תוך כדי התבוננות בדפוסים ובתאריכים מתברר כי עובדים מסורים אלה הוחזקו למומחים במקצועם שיצא להם שם בעדי המזרח ובראשם החכם המרומם כה ד פנחס קלעי ועוזרו הנבון ומעולה כה ר ברוך םותו לעת הצדף הם בלוית קבוצת חברים העתיקו מושבם ממקום אחד למשנהו הללו זכו לסדר rta ספרי מעם לועז פעמים ושלש בין השנים תקי ג-תקל ג ואגב בפרק זמן זה יצאו לאור על ידיהם עוד כמה חבורים חשובים בלאדינו לאחר סדור רשימתי הזדמן לי לראות חלקי מעם לועז שונים ארוכים וקצרים בני דפוסים אחרים כלס נעדרי שער מהם בלי ראשית ואחרית ולא הרשיתי לעצמי להזכירם בזה בהיותם בעיני אני מחוץ לכל מקום וזמן בלאו הכי רחוקה עבודתי משלמות וכולי האי יתגלו פרטים

52 נ משה דוד גאון כל חוקרי ומוקירי" נוספים עליהם ויזכרו במלואים בינתים אני פונה בבקשה אל מעם לועז שקונטרסי זד. יגיע לידיהם שיואילו וייטיבו להעירני על מה שימצאו לנחוץ ולמפרע אביע להם את רחשי תודתי הנאמגימ על טרחתם בהאירם נתיבי בענין הנדון הספר מעם לועז הוא יצירה רבתי של הדור הקודם אולם לדאבון לבם של כל מוקירי ערכו בעבר הולך בימינו ונזנח גם הוא נתמעטו קוראיו. ודורשיו ואף הישן עודנו יחס אליו אולם הדור באותם הבתים שעוד נמצא כמעט שאין כל בתים ברור כי כל עוד ימצאו בעלי מחדק בו כזכרון קדומים נעלה דבר אחד יראים יהיו גם מוקירי ומעריכי מעם לועז ועד אז חיי הספר הזה לא יחדלו ולימים הבאים ההיסטוריה תעשה דרכה מה שיהיה אח כ לא לנו לנחש ולרחש פתרונים מעם לועז על נביאים וכתובים א יהושע עמ נ א * נ ט ב. ישעיה ם א II ג שיר השירים ם א II ד. רות סיב II ה קהלת סיד It ו אסתר ם ה י ז. איוב ס ה U ח דניאל

53 משכיות לבג נא בין השנים תקל ח תקע ד לערך כאילו נסתם חזון ואין כל ידיעות ופרטים בנוגע להמשכת המפעל. אמנם גם בתקופת בינים זו נמצאו רבנים אשד התעסקו' ; בחבור ספרים במקצוע הקרוב ללבם יותר, אך משום מה לא ראו צורך והכרח להוסיף במקצת על ה י ש. בפרק זמן זה נפוצו ברבים ספריי מעם לועז עלי התורה בכל הארצות, ופה ושם, במרכזי היהודים הספרדים הגדולים ויהנודעים לשם בעת ההיא, חזרו והדפיסום הן בשלמות והן סדרים בודדים, והיה במעשה, זה כדי ספוק נפש גמור ומוחלט לדיודשיהם, להרוות את צמאונם של המוני העם לתורה ודעת. קרוב הדבר לודאי שנעשו נםיונות שונים בשדה הספרות באיזו מערי תוגרמא הראשיות, ואולי נסיונות נועזים באמת; אלא מתוך שלא נדפסו החבורים הללו אבד זכרם, ושם מחבריהם לא נודע בקהל. יש הרושם כי פרסומו של מעם לועז הוליד ועורר את הצורך לתרגום התנ ך לאישפניולית, תחלה באפן חלקי ע י באור המלות הקשות שבו, בשולי הגליון, דוגמת המקראות של ר שמחה קאלימאני דפוס ויניציה מאנטובה ופיםא שהבאורים בהן נתנו בקשטילית טהורה. ואח כ תרגום המקרא ע י ר אברהם בכר יצחק אםא מתושבי קושטאנדינא בשנת תק יס לערך, שמהדורא אחרת בשנויים קלים יצאה באזמיר בשנת תקצ ח. אפשר לשער, כי הפצת תרגומי המקראות עכבה לזמן מה את המשך היצירה של מעם לועז; באשד הללו מלאו בבחינת מה את החסד. בראשית תקע ד, נתגלה אחד מגדולי רבני אדרינופולי, ויחליט להקדיש את עצמו וזמנו להשלמת מפעל איתנים זה, הוא הרב רחמים מנחם מיטראני, ומפאת העדר ידיעה ברורה על גורלו של מעם לועז סדר דברים החל כותב מעם לועז על יהושע בשני חלקים, שאחד מהם נדפס בחייו. גם מחבר זה כקודמיו עמד על הגובה, ובמובן ידוע עוד עלה עליהם, ברוחב בינתו והכרת תפקידו הקשה והאחראי. לעת זקנתו עלה להתישב בירושלים, ונפטר בה ביום כ א שבט התרכ ז. םפר יהושע פירוש מזמן כניסת ישראל לאה ק והנסים והנפלאות הגדולים שעשה השי ת בקריעתו את הירדן והמלחמות העצומות שנהל יהושע עם שלשים ואחד מלכים ופירוש הענינים עד כבוש א י, ובו תמצאו הרבה חדושים, ודברי מוסר ותוכחות ומעשיות ומשלים מתורתנו הקדושה בע יה. כ ד המחבר זעירא דמן חבריא ממתא מחסיא, אינדריאנו יע א עני אני הצעיר רחמים מנחם מיטראני בדפוס של הגביר המרומם כה ד דניאל פראני הי ו, נדפס בשלוניקי. מהדורא א של ח א. באותיות ייין שנת יד ב רתי לפ ג (תד ט) ע י המדפיס יצחק ג אחון. בשם ה נעשה ונצליח. כולל קעיג דפים גדולים. מתוך המבוא בספרדית: -זה החלי להודיע לקהל עדת ישראל שיש זמן רב שנכספה וגם כלתה נפשי לתרגם את הנביאים בלאדינו עם באורי חז ל דוגמת מלאכתם הקדושד ז של הרבנים מחברי מעם לועז על התורה למען יקראו ויבינו אחינו בעלי הבתים הי ו ענינים נוראים מאד ובלמוד זה ימצא האדם תועליות רבות ותוכחות גדולות ונחוצות כפי שנבאר בע ה בהקדמתנו בהמשך דברינו באריכות והחילותי להתעסק במלאכת הקדש בעזר ה ביום ב ך (כ ב) יברך ישראל מחדש כסלו שנת והגית בו יומם ולילה (תקע ד) לס ג והן היום בעזר ה זכיתי להיות קרוב לגמר ס יהושע שיש לי מעלה מטה מטה מאתים דף ובחיי

54 נב משה דוד גאון כל קהל עדת ישראל אזכה להוציא מחשבתי לפועל בסייעתא דשמיא אם יגזור ה בחיים לזכות את הרבים ובעוונותינו נודע בכל העולם דבר האסון הגדול של השרפה שהיתרה בעירנו אינדריאנו והסימן אשר שרף ה לפ ק אשר על כן לא נשאר מי שיעזר לנו בכדי להתחיל במלאכה ובטחוני בה שנראות הצבור את חבורינו הנחוץ והמועיל ישמח לבם וכלם יושיטו לנו ידם איש איש כברכתו וכיכליזו אשר חננו השי ת לכן הנני בא לבקש בדמעות שליש ובנמיכת ראש לפניכם לכבוד קדוש ה ולכבוד התורה שכלם ישתדלו בדבר למען אוכל להוציא חבורי זה לאור בשלמות הקדמתי זו עד דף מ ב נדפסה בשנר ץ תר ז ומפאת העדר הכסף הדרוש נפסקה העבודה ומאות גליונות הלכו לאבוד והוכרחתי לצאת ממחיצתי לעת זקנתי לדלג על ההרים ערי אורומילי אולי יחונן ה ואמצא מרגוע לנפשי וגם בני ידידי הבן יקיר לי נר ו גם הוא פנה לסובב עמי מול פני ראשי עם קודש אצילי בני ישראל ולא מצאתי תרופה לעלות ארוכה אי לזאת בהיותי בעיר תהלה שרתי במדינות קושטא קא י יע א יעצוני רעיוני שבשביל להדפיס ספרי טוב להציע שכל מי אשר יתן מאה גרוש אכתוב שמו הטוב בהקדמה ואציינו כמחזיק בין יחיד בין צבור. וזאת אעשה אי ה וארשום שמות הקהלות הקדושות שנתנו לי מנה ראויה בין השאר מזכיר את הדר הגביר המרומם אור יומם השר והטפסר מוכתר בנימוסי מלכות כאגמון ושר ידו פרש שר שר האלף לרגל המלאכה אשר לפני אוהב התורה ולומדיה רודף צדקה וחסד כמוהר ר אליעזר הלל בן מנוח מעיר בוקרשט והמחזיק בידי המאור הגדול חיים פאלאגי י מאיזמיר ונתן 1000 גרוש אחריו הרב יוסף כלפון כן מברך עוד את נדיבי בוקרשט איזמיר בילוגרארו קושטא דימוטיקא קירקליסא סיליב ריה קודובה סאראקי איידין- טיריה ג אנאקאלי קאסאבה שיאו בין הגבירים יציין את משה רוסו שמואל כלפון הגביר אברהם קאמונדו שמואל נסים טריב יס שמואל שבתי אקשוטי וכן קהלות נכבדות שבקר וקבל מהן ומרבניהן הסכמות שבאו בראש ח א מספר מעם לועז כגון יינישיר אזמיר אידרני קושטאנדינא שלוניקי בהסכמת אידרני חתום ראשון הרה ג יקיר אםטרוג גירון בשנת התורה לפ ג מחוך ההקדמה העברית: מה יעשו אזובי קירי עמא בארעא לא ידעו ולא יבינו מרחוק לדעה עד שבא חכם מן המזרח יותר מהמה מטהו יפרח הוא הראש פה 'מפיק מרגליות דורש כתרי אותיות רב גובריה ורב חיליה לאורייתא וילן בעמק גלה עמיקתא ומםתתראי מעלת הרב הגדול כמהר ר יעקב כולי זצוק ל פתח באגדתא בית יעקב מעם לועז והיה עליהו רענן בא ארי ודרש בבית הפרש דרבנן ללועזות בלעז וכוי. ממנו ראו רבנן בתראי מע הרבנים המאירים כברקים אשר נקבו בשמות הלא בםפרתם מלאים זיו ומפיקים ויעשו גם הם בחכמתם ובאו בה פרישים ללשונותם בארשותם האבות מבארים שלשה ספרים ויקרא במדבר דברים מפיהם ומפי כתבם אור נגה מבינים את העם הלכתא ומנהגא וכל דיירי ארעא נכנסים באוכלוסא בשבתות ובמועדים לאוקומי גירסא אף לילות נקהלו היהודים לשמוע בלמודים יחד אוספו משכונה לשכונה מתוך חבה כלהו מנינא להם יקראו אלה העדות כנסיה שהיא לשם שמים שיושבים אגודות אגודות וכוי רבים קמים עלי צווחין ככרוכיא הבא לנו לחם גלוסקא יפהפיה תנה לנו מים ונשתה מי באר בספר יהושע קום גלי לן יהיה פרוע, ואנא עגיא לא מצאתי מנוח עד שקמתי אני לפתוח וטרם כל הנה נא ערכתי תפלה לאל חיי אשר התחננתי אנא ה המשיח אלמים תנה עוז לעבדך מענה ל ישון ערומים ושמת את הדברים בפי ערבים לשומעיהם אל דמעתי אל תחרש ואני אשמח בהם לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא ראשיהם וחשוקיהם עשה למענך אלהי החכמה תחיה בעליה ולמען תורתך שתהיה חביבה על לומדיה

55 משכיות לבב נג נושאת חן בעיני כל רואיה בקראי ענני אני אעשה חפצך ואשים דברי בפיך ואהיה עמך בתר דסדרנא צלותי ובעותי קבעתי מקומי לעסוק במלאכתי מלאכת עבודת הקדש לא יצאתי מפתח ביתי שקוד על למודי שש שנים בכל כחי עברתי ואלקטה באמרים מכל מלמדי השכלתי ולא נחתי ולא נראו פני בחוץ כי יגעתי לא שלותי ולא שקטתי יודע רבוני כמה יגיעות מנוסה בי ג כתב הדת.. סלת שנתי מעיני יצא עתק סתשגן. אם לענין נחוץ ותדד לטעת חשבתי דרכי םעישי כותבת לחבר את האהל ע ט נפה עד מקום שידי מגעת והיד ישיבוני שהם הרהיבוני דחזינא אנפשיא בשפל קול דהטחנה קפצה עלי זקנה כי עטו צללי מתי אעשה גם אנכי לביתי בית ערב ומאומה אין בידי אמרתי אני אל לבי באמת ובתמים אני לי מי לי ואוכלה מצדי שלי עולמים ואם לא עכשו אימתי אכין צדה לדרכי אם אין זה חלקי מכל עמלי ויהי דברי אלה שתי אותותי זכרון לבני ישראל ותעלוזנה כליותיי בכל נערים זאת עם התורה הזה זקנים בספר ומקריאים קוראים יהיו י עת אשר התורה לעולה וזבחים. גלוי וידוע לפניך אח כל עבודתי אשר עבדתיך יגעתי בעשר אצבעותי להכין התורה הזו ולסעדה מקוצר רוח ומעבודה אתה תשלם לפום צערא אנרא ערוכה בכל הנחני חנני אי יהים כחסדך לעמוד ושמורה ברוך שהחייני וקיימני לגמר ס יהושע אשר וכבוד הדר פירושא על המשמר לפרוש את האהל הא למיגמר חבד י נביאים הבאים אחריהם כה דברי קטינא דארעא החותם פה אינדריאנו וכו ומסיים: דרבנן אשר שמו עליהם י ליצירה בא, סימן אך תיראי תקחי מוסר עני ואביון אני משנתנו תרי א בחדש אדר הא רחמים מנחם מיטראני הקדמת המחבר בלשון לעז אני המדבר. לן אירין תליתאי תורה נביאים הגמרא בריך רחמנא דיהב אברך את ה כלשון כתובים ונשר זדל לבאר את הברכה הזאת ועליכם לדעת כי התועליות והמעלות של הארבעה ועשרים הן רבות ואשרי הקורא בו ומבינו כל הגזרות הקשות שבאו לאחינו הספרדים בר מינן היו בגלל החטא הזה שנעלו את דלתות הארבעה ועשרים לבלי ללמד בו ורובם ככלם בארצית האלו בתורכיה הננו ספרדים ובעוניתינו הרבים עוד הנגע הזה נפוץ במחננו שמעטים מאד מרגישים צרך נפשי לר זגות בנ ך אחד מעיר ושנים ממשפחה. ואף המעטים הלומדים אין עושים זאת כיאות כיון שלומדים בלי כל באורים. עיקרי הדת הישראלית ובחשיבור ן אח כ נכנס המחבר בבאורי פסוקים רבים שהם אחר. וכן יוכיח זאת על פי אחד ועשירה במקום עניה במקום כי תורה בכללו התנ ך (משלי) וכוי לך שלשים כתבתי ינתק הלא במהרה לא המשולש החומ הכתוב: והלאה: כל הנאמר לעיל הוא טוב ורצוי לת ח ואלה המבינים ויודעים יסודות תוה ק אולם אינם אינם מבינים ולכן עמי הארץ המעט שילמדו ורוב כנין הם מנין שרוב הבע ב מוצאים בו טעם וענין כי עוד בהחלם ללמד יקוצו וייעפו ומניחים הספר מידיהם וכל מה שילמדו כולי היה מזכה ובמקומותינו והרב יעקב הזה התפשט בסביבתנו נראה להם הרבה הנגע כמחולל הרעיון באר ספד בראשיר ז את הרבים במצאו תרופה למכה והאיר עיני ישראל ושמות (האחרון ד יא השלים) ונו זן להבין לבעלי הבתים את באור תוה ק ומצוותיה ודיניה מוסר וחדושים יקרים עם הרבה דברי והערב לחיך ע י דבורו הנאה ערוכים ומסודרים והמשיך והמדרשים ומחז ל אחריו בא הרב יצחק קמחי(?) [מאגריסו! ומאמרים מהגמרא וחבר ם ויקרא ובמדבר אשריו ואשרי חלקו שזכה לגמור באותו סדר ובאר סוף שמות שלשה ספרים

56 נד משה ד ו ד ג א ו ן אח כ בא הרב יצחק שמרידה ארגואיטי ובאר ספר דברים וטרם בנמר הבאור לספר זה ויש ממנו דברים ואתחנן עקב וחסר מפרשת ראה עד וזאת הברכה וזה זמן רב שלא נמצא מי שיכנס אל המלאכה ונפשי אותה לעסוק בזה לזכות את הרבים. לכן עשיתי טעות גדולה שהתחלתי ספר יהושע כי ראוי היה לגמור תחלה את באור התורה ואח כ 1 להחיד נביאים אך דעו אחי שאני לא ידעתי כי טרם נגמר הבאור לתורה כיון ששמעתי מ 1 י הצבור שספר מעם לועז דברים הוא בנמצא וחשבתי שהוא הספר כלו. משום כך נטיתי מהדרך שלא מרצון ושלא בכונה ואחל עבודתי בהצנע הואיל ולא הייתי בטוח אם אוכל לעשות המלאכה בעתים אחרי שנת יגיעה נתגלה הדבר ברבים והיתה שמחה גדולה בין בעלי הבתים בעירי ורצו לראות דפים אחדים כדי לקרא בהם ויבקשוני ויסצירו בי שאגמור מהר את חבורי. ואשריהם ישראל שמקטנם ועד גדולם יש להם חלק בתורה וכמה מהבע ב היו כעוזרי וקבעו לי קצבה למען אתפרנס בה ולא אצטרך לעסוק בעבודה אחרת למען אגמר הספר בהקדם שנים מידידי תלמידי חכמים רודפי צדקה וחסד נעשו לנבאים בענין והם אברהם ב. יצחק נר ו ועליו יציץ נזרו ועל ידו השני רב אחאי החכם השלם כמוהר ר יהודה יצחק מעדה נר ו והן למעשים והן למחזיקים עצמם ברכות התורה יחולו על ראשם ולאחר שקבעתי כל הדרוש למלאכה נודע לי שספר דברים טרם נגמר ומחמת שהייתי עסוק בחבור ם יהושע וראיתי שהצבור מאיץ בי כי רוצים אותו לכן ד זחלטתי לסיימו בע ה ואם יגזר ה בחיים בלי נדר יבא עתו לסיים את הבאורמעם לועז לספר דברים בעזר ה. והיות שלספר דברים לא היה פירוש שלם היה לי הכרח במקומות רבים לבאר קודם מה שאמרה תורה ומובא בפרשה כדי לבא אל באורי אני לספר יהושע כי חמשה חומשי חורה הם היסוד הראשי לכל חבור ודעו כי התעוררתי למלאכה הזו כיון שהבינותי שהיא יקרה בעיני אלהים ואנשים שרבים קוראים בספרים אלה בחשק רב ולומדים דרכי ה הישרות ושמעתי מפי בעלי בתים רבים האומרים מעמק הלב מי יתן ונמצא איזה חכם אשר יוציא לנו איזה מעם לועז על נביאים וכתובים ולקרא באוריו וראיתי בחורים רבים שהיו עמי הארצות שאפילו פסוק אחד כהלכתו לא ידעו ובקראם בספר מעם לועז נכנסה יראת ה בלבם והחלו מרגישים את טעם תוה ק כ כ עד שחשקו ללמוד גמרא. ואם כי היו סוחרים לקחו ת ח בשכר שילמדום ויגעו ומצאו והגיעו לכלל ת ח גם הם כן ירבה וכן יפרוץ ובראותי זאת התחזקה תשוקתי לעשות את המלאכה הספר כולל/ פרקים אלו: סדר כניסה לארץ, ופטירת משה רבנו ואח כ מדבר על המדות הטבועירת באדם, שהן: יפי גבורה, משפחה, קרובים, עושר. חכמה, ממשלד ז וכר, בתוספות באורים ומדרשים נאים הנסים וגורמיהם וכו. המחבר מוצא בספרו סמך ורמז? 1 שמו הפרטי: מעם לועז מינחם מ יטראני ע שהו. (מעם) ל ישדאל ע שה זיכרונות (לועז). בסיום ההקדמה אומר: אודה את ה מאד בסי עזרי ומגני ברוך אשר זכני והגיעני, כך יזכני לעשות ספרים הרבה אין קץ בעזרת קוני ואור עיני... אלה דברי מנחם המקור, רחמי אל יחיד ואין שני והוא הצעיר רחמים מנחם מיטראני הי ו. המחבר ספר מעם לועז כי שמי בקרבו. ותשלם כל המלאכה בחדש טבת ש ה ב ריי ת לפ ג. בזה רשימת המעשיות שבספר ח א. מעשה מפטירת משה רבנו וחידושים רבים. ברבינא שהיה מסב בסעודה. בריב ז שמת לו בנו ובאו תלמידיו לנחמו. במלך הרומיים שביום מלוכתו אמר דברי חכמה וענוה ויראת חטא. במלך גדול גא שאח כ נעשה לענו. במתיא בן

57 משכיות לבב נה חרש וכל מה שעבר עליו. בפליפ מלך מוקדון ומלחמותיו ונצחונותיו, במלך אחד שבקש לפתוח את קבר יחזקאל הנביא, במכשף גוי שהיה מוציא מתים מקבריהם, בשני רבנים שחלקו מקומם בגן העדן והבטיח זה לזה מחלקו. בפועיד יים שהיו חופרינם בשדהו של רב נחמן, ונתגלה לה ס איש חשוב הטמון באדמה, יפה, חי, ודבר עמהם. במלך שנעשה לו כבוד בבואו לבקר באדרני. ליהושע מכל מה שקרה אחרי מלחמתו עם שלשים ואחד המלכים, בר חנינא שעסק בתורד ז למרות הגזירה. בר מאיר שהתאכםן בבית כידור והבין משמו שהיה איש רע. בר יהושע בן לוי שעלה בחייו לגן העדן. ששלח אנטונינום לרבנו הקדוש לשאלו על השמש הזורח במזרח ושוקע במערב. בר מאיר שהתאכםן פעם בבית רמאי אשר רגיק 1 היה לקום בחצות כדי לשוד את אורחיו. בחסיד 'שהיה מתפלל בדרך ועבר שר צבא גדול ולא דרש החסיד בשלומו. בכהן שעלה לדוכן ובמקום, לומר וישמרך, היה מבטא בד וישמרך. באחד האנוסים אשר שמע את הגודל והפאר של לחם הפנים. בכופר אשר שאל לרבן גמליאל, איך תוכל השכינה לשרות בין עשרה אנשים. מעשה במלך שכבש מקומות רבים. בר עקיבא שבימיו נגזרה כליה על ישראל. במלך ששלח לומר לד תנחום בוא ונאחד את הדתות. במלך אגריפס אשר שאל לד/ אלעזר ע ד טיב וערך המלה. באונקלום הגר ומוצאו. בדוד עם בת שבע. בפילוסוף אשר שאל לר הושעיה אם הערל נחשב בעיני היהודי לבעל מוט. בינאי המלך שהיו לו אלפים עיר וכלן נחרבו בגלל שבועת שוא. באיש שהיה נזהר הרבה בענין גזל והצילו ה. באבשלום אשר מרד באביו וסופו. במוץ' בית יוסף שהתקשה בדין אחד של רמב ם. באיש שלא ד זיה מוציא את הסכין מהשלחן בשעת ברכת המזון, בר יהושע בן לוי שהיה לו חשק רב לטיל עפם אליהו, ואיך תמה על מעשיו אח כ. בבעל שם שהביאו לפניו איש אשר הכה את אביו. בחסיד בן שבעים שהיה ד זולך מדי יופם לת ת ונעשה ל *ו נס, ונולד לו בן ואח כ נגנב ממנו. בת ח שקנה שדה, ובא שני שהיה במו מ ע? רכישתו ואח כ הסתלקו שניהם מהקניה. בר נתן צוציתא שחשק באשה יפה ששמה הנה והיא הצילתו מעוון. באיש שחשק אשה אחת, ומרוב תאוותו חלה והת ח אסרוה לו. במתיא בן חרש שהיה לומד בישיבה והתיצבה אשה יפה לפניו לפתותו. באבא שאול שהיה קובר מתיכם ונתגלו לו עצמותיו של עיג מלך הבשן, בשפחתו של רבנו הקדוש וחכמתה. בריב ז שהיה יוצא מירושלים וראה את בת כלבא שבוע מתפלשת בעפר. משלים: כל הכ ד' (ארבעה מלך פנימה. העולם דומה לעיר. התפלה ועשרים) ידמו ד יבת דומה לשתי כתות נגרים הבונים בית. תוכחות: כל מי שילמד האדם יהיה בהבנה. להיות טוב בעיני אלהיס ואדם. עני ועשיר צריכים לעסוק בתורה. יטהר עצמו לפני התפלה. יכין עצמו בעוה ז כדי שיזכה לעוה ב. יאמר על הכל בעזרת האל. יזהר במצור, קלה כבחמורה. יזהר מאד מאד בענין שבועה. לא ליקח היתר אחר השבועה. לא ילך ממקום האכסניא בלי רשורת בעל הבית. יהיה זריז בעבודתו ובעבודת השי ת. יזהר לא להיות יחיד בדרך לילה. יזהר ככל האפשר מחובות שיש לאדם בעת פתיחת ההיכיד י, יתרחק מרחק רב משנאת חנם. צריך להכריח את הבן ללמוד ולדאג לזה. העונש הצפוי לאיש שאינו עוסקיבתורה וכמה יסבול אביו מזה. ענין הזנות ותוצאותיו. שהנשים תזהרנה מלגק ות שער. ענין התפלה וההשכמה בבקר. ענין מצוה פריה

58 נו משה דוד גאון ורביד ז. מדדת הענוד. הדרושה לאדבמ. יאמר עלינו לשבח אחר ד זתפלה בשמחד ז ובנחת ובכונה רבה. איך יתנהג האדט בהיותו חולה. ילמד האדם ממעשה עכן. יהיה בעל הבטחה בהקב ה. צריך ללמוד לפני השלחן הדומה למזבח. ישב לפני השלחן ביראה ויברך בגיל. יקיים מצות הכנסת אורחים. להמשיך ישיבה בבית הכסא, איך להתנהג עם האורח מצוה למנות פרנסים בכל עיר אשר יוכיחו את בעלי הבתים. חובה לייסר ולהוכיח כל אחד את חברו בהיותנו ערבים זה לזה. שלא יעשה אדם עבודה זרה לא לעצמו ולא למכירה שלא יכעס שזהו כעין עכו ם. על גלוח הזקן שזה אסור והעונש הצפוי מזה. על העובר על דברי חז ל. המתעלם משועת העניים ומצוקת הדל. על המתגאה שהוא שנוא כמו עכו ם, בענין שתית יין נסך והעונש הבא בעקבותיו על כבוד אב ואם שלא יםג גבול חברו בשדהו, שלא יעשה זנות כי הוא חטא גדול, ליעץ לחברו רק עצה טובה ולא להטעותו המלוה ברבית ילך לו כל רכושו, לא לייסר את הבן יותר מהנחוץ לא לענות יתום ואלמנה, לא לשפוט אחרת בנגוד לדין, שימכור הכל וישא בת ת ח/ לא להכות את חברו בענין לשון הרע ד יא לקחת שוחה שלא יחטא אף בסתר ויחזיק בת ח תמיד. וגומר בטעמי הדברים, פשטים ורמזים, דברי חכמים וחירותם. ע י המסדר גבר זעירא כחרם הנשבר ה ירחם עליו שהוא בנה יחידה יתן ה לכם וכו הח. המ. ויהי בשלם כמוהר ר משה בן יעקב עייאש ם ט ויבא גם השני ה ה הח. המ. כה ר לוי בכר אברהם אשכנזי ס ט. אחרון אחרון חביב ה ה כה ד מרדכי בכר שלמה אדיז יש ס ט יש מפזר ונוסף אות כהיר יוסף קמחי הי יו. מהסכמת רבני איזמיר על מעם לועז יהושע ח א לפנים בישראל משנים קדמוניות השמש יצא על הארץ בנוי לתלפיות ספר מעם לועז בראשית ושמות מה טובו שכל הפיות פונין בו לשם שבו לפקוח עינים עורות ולהורות את בני ישראל החוקים והתורות נורחן לעם והיו למאורות אמריו כי נעמו וכלו מחמדים משתעי בלשון חכמה לשון למודים ורבים מעמי הארץ מתיהדים ומלאה הארץ דעה סרו מהר מדרכם הרעה עקשים ונלוזים ושמרו דרך ה ויחרד כל העם ושמחו כל השומעים ולמוכיחים ינעם פתח טוב לעוברים ולשבים ילמדו לקח נערים ושבים ולא תהיה תורת ה חתומה וסתומה גם בחור גם בתולה בקיאי טובה מתוך חבה במדבר בערבה אל כל המעשים אלו מקראות דעביד בהן רחמנא נסים ונפלאות ומלחמות ה הגדולות והנוראות יכירו וידעו מפלאות תמים לפשט עקמומיות שבלב רוח עועים שאון עליזים מעשה ידי אמן חכם חרש כידותון והימן ופשריה מהימן אחד המיוחד שבהדרו וכל העם ילכו לאורו ידיו רב לו זרוע עם גבורה יחוה דעת ארי שבחבורה מעלת הרב המופלא גזע ישישים משירי כנסת הגדולה בנן של קדושים כמוהר ר יעקב כולי ז ל בתר דמר אתו ממולאי רבנן סבוראי החלו עולין ציצין ופרחים לגמרה של תורה ג ספרים נפתחים ברם האידנא בימים האלה ובזמן חזו מאי רקמן צדיק זה בא פרט למזומן מלא תאוות אבינו יעקב ומחשבתו אשר חשב על מדוכה זו ישב חזו מפעלים האי ספרא דמריה טב נורא עלילות ם מעם לועז על יהושע נראה בעליל אור זרוע מעלת הרב ועצום כמוהר מנחם מיטראני נר ו מעיר תהלה אנדריאנו וחתומים מים: יהושע אברהם קריספין ואיים פלאג'י,

59 משכיות לבב נז מהדורא ב מחלק א נדפס בשנת תרכ ז בשלוניקי דפוס סעדי הלוי אשכנזי ע י המשתדלים החכם המרומם כה ר יצחק איםקאפה וכה ד מירקאדו חיים אנג יל ע י המסדר הבחור החשוב כה ר יעקב מירקאדו יונה 1) מעם לועז חלק ב על יהושע דברי הרב בשער הספר: חבדתיו מיום בואי לירושלים תובב א עד היום הזה הכ ד המחבר זעירא דמן חבריא מדרא קדמיא ממתא מחציא אינדריאנו הצעיר וזעיר רחמים מנחם מיטראני נדפס באזמיר תחת מלכות שלטן עבדול עזיז יר ה בדפוס בן ציון בנימין רודיטי וחבריו שנת רי ה ויש ע' ב ן ניו ן מ ל א רוח חכמה לפ ק(תר ל) בספר הזה חיב ישנה הסכמת הרב הראש ל ח ד חזן שקורא את הרב המחבר בשם הרב הכולל זקן שקנה חכמה ולא פסק פומיה מגירםא וכר ושם דברי המחבר המודה להרב משה בן ויניםטי. החכם השלם והכולל וכר וגס לחרב יעקב קורדוב ירו שעשה עמי חסד גדול שהשאיל לי הלואת חן וחסד כמה ספרים נחמדים שאינן בנמצא הנצרכים לי למלאכתי מלאכת הקדש כמו מדרש תלפיות לב אהרן וכו ומהם עוד היום הם בביתי וע כ ראוי לברכה ברכות התורה יחולו על ראש צדיק אכייר בהקדמה לחיב מודה הרב המחבר לרב ח ד חזן שיעצהו לפנות לנדיבים בעם ולבקשם עזרה להדפסת ספרו על המכתב הזה חתם הוא ראשון וכן הרב המופלא בנן של קדושים שלשלת יוחסין כמוהר ר משה פארדו ושני לו כמוהר י ר ידידיה סודן וכן הרב הגדול שלמה משה סודן הם היו המשתדלים לאסוף את הכסף הזה ואשריהם ואשרי חלקם בעוה ז ובעוה ב בסוף הקדמתו פונה אל קהל נדיבי חו ל בדמעות דם שיבואו לעזרתו ושימנו בכל עיר ועיר בחו ל שני גבאים אשר כל אחד יתן מה שידבנו לבו כיון שכבר הדפיס גליונות אחדים מתנדבות שנתנו לו פה עיה ק ירושלים עחה צריך שיעזרו מחו ל ומי שיתן 100 גדוש יכתב שמו עם שבחיו כפי הראוי ברשימת המנדבים הנכבדים בדברי צוואת הרב המחבר יאמר בין השאר: תיכף בשמוע ידי ן (הכונה לבנו יחידו) כי הלכתי לבית עולמי צריך לצאת ולבקש אפן להדפיס ח ב ולא יוכל לשוב לביתו לשלום בלי לגמור אותו וזכר החכמים ז ל אשר בארתי דבריהם תהיה בעזרתו למען יבא פעלי לידי תשלום. ביום האזכרה יקראו בספר מעם לועז על פטירת משה רבנו וכן יזכירו מסדר הקופה של עזרה בצרות וגם החכם בעל ספר מעם לועז יהושע בנו ד אברהם מיטדאני כותב בהקדמה לחיב: בשנת תרכ ה כתב לי אבי מירושלים שאבוא אליו כדי להשתדל ע ד הדפסת הספר אבל הייתי טרוד בעסקי ולא יכלתי 1) בסופו מודיע המדפיס כי נמצאים אצלו למכירה הספרים הללו: מעם לועז ם בראשית שמות ויקרא במדבר הולך ונדפס דברים ויהושע ח ב כן גמרות של הגדה עם ההיסטוריא של יציאת מצרים גמרות של פורים עם השיר של הפיליק גמרות של פרקי אבות עם שיר יפה בסופו גמרות של שירי השירים עם שירת הים בסוף כתובת התורה עם שיר לסי סדר עשרת הדברות ספרי וידויים לאדינו ספר הישר האמתי הולך ונדפס מתורגם מלשון הקדש וכוי

60 נח משה דוד גאון לבא. כשמוע בנו על מותו בא לירושלים וראה בצוואתו מה שכתב אביו על ח ב מיד הכניס את עצמו בעול שם הובאה ממנו גם הקדמה קצרה בעברית אז ירדו עיני פלגי מים איך אלך אל קבר אבי תוככי ירושלים אנא אני בא נגוע ומוכה לב נשבר ונדכה את הכל ראיתי בימי הבלי ועד האחרון גם כל חלי לא נשאר בלתי אם גויתי עזרי מעם ה מחסי ומצודתי אח כ מודה לנדיבי איזמיר הגביר החכם המעולה יוסח אבואב החכם נז י מרדכי אבואב חיים אבואב שבתי בארקי והשר אברהם קאמונדו הגביר משה חיים טולידו הרב חיים שם טוב מלמד וכן מודה לקופת עזרה בצרות מאדריאנופולי המתנדבים בחבה יתרה להדפסת הספר כה י ע קב מיעים לף עז לפ ק. הצעיר אברהם מיטראני דברי בן המחבר בשנת בייתי ם ט בסופו: חיב תם ונשלם בכתיבתו. ברוך שהחייני וקיימני היום כ ה לחדש רחמים מ ש נ ת ע ל י ריאישי(תרכ א) לפ ק ומעיר המחבר: תגמד הדפסתו אי ה בחיי ידיין הבן יקיר לי החכם השלם כמוהר ר יום טוב אברהם מיטראני נר ו בסיף ההקדמה של הרב המחבר באה התוספת של בנו וזה תכנה: כה דברי בן המחבר יען בעונות הרבים נפטר אבא מארי לבית עולמו כ א שבט תרכ ז זצ ל חבל על דאבדין כי על כן הוכרחתי לצאת ממחיצתי לקיים דברו הטוב כפי שיראו בהסדמתי ובין כך וכך אבדו כמה גליונות שכבר נדפסו ועתה התחלתי להדפיסם מחדש ומאחר שנמלאה בקשתי יזדרזו לקנותו למען אוכל לשלם לכל מי שהלוה לי כסר לתכלית זו וזכות התורה וזכות המחבר תגן עליהם על כל צרה שלא תבא אכייר בשנת ביא ר ר י י ת א (תר ל) תכן המעשיות בח ב מעשה באלכםנדרום מוקיון בבואו עם צבאו למלחמה כשבא סנחריב לירושלם ללכדה ממטר אבנים שירד מן השמים ונהרגו כמה מישראל גזרת יהושע שהשמש תעמוד בגבעון בחזקיה המלך שהשמש עמדה לכבודו מחמשה מלכים שהתחבאו במערה מה שעבר לבניהו בן יהוידע בבן גוריון שהתחבא' במערה עם מ איש ברש י שהתפרסם ברוח קדשו באיש שנודע בתור מוקיר שבת באיש שהיה רגיל להאריך בתפלת שמונה עשרה וכעם עליו ר חנינא בעני אחד שכתב קובלנא לממשלה ברבי אלעזר בן עזריה ביום שהתעלה לנשיא בבת נקדימון בן גוריון שהיתה מאספת שעורים תחת רגלי הבהמות באברהם אבינו שנלחם עם ד מלכים חזקים והכניעם בשאול המלך שהכריז ע ד גלית הפלשתי בר מאיר בעל הנס שהיה לועג על החוטאים הניתנים להפתות מהיצר הרע בר עקיבא בן יוסף שנלחם עם יצרו ונצחו בתלמיד אחד שסבל הרבה ללמוד תורה ולהיות עשיר ומה הגיע לו בסופו בשני אחים שנעשו שותפים בחלקם בעוה ב ברבי אלעזר שהיה דורש שעמי הארץ לא יקומו בתחית המתים במר עוקבא שהיה אב בית דין ושלח להודיע לר אלעזר על אנשים שהיו מזלזלים בכבודו ביהודה ותמר והמסתעף מזה באברהם ואבימלך שנשבעו מצד אל צד לא לעשות רע בוא המלאכים אל אברהם בדמות אנשים בפתח מע^ת המכפלה בעת שהעמידו שני אלילים בחומת ירושלם. על כבוש ירושלם בידי דוד המלך עה ש מעשה בבוםתנאי וכוזרו המלך אשר ב ש לעקור את שבט יהודה ברבי חיא ור יוסי שהיו הולכים בדרך וקוראים פסוקי משלי. מה שסרה לאבי הרב ז ל בירושלים תובב א (שם עמ ג ) כשהציג יוסף הצדיה את בניו אפרים ומנשה לפני אביו שיברכם בת ח אשר בשבתו בגנו בשבת נפל הכתל עליו באליעזר.